מונחים מן האבחון הדידקטי

היכולת להבין את המשמעות של טקסט כתוב, היכולת להבין את המסר המרכזי ואת רצף האירועים. הבנת הנקרא כוללת כמה רמות:
ברמה הראשונה -  איתור הפרטים, דרך הקריאה של  השורות.
הרמה השנייה     - היא רמת הפירוש, הסקת המסקנות ועוד, דרך קריאה גם בין השורות.
הרמה השלישית - הערכת הכתוב וביקורת, קריאה מעבר לשורות.
לקוי בהבנת הנקרא עשוי להצביע על ליקויי קריאה, ליקויי שפה ו/או הפרעת קשב.

היא מיומנות שפה הנרכשת אחרי התפתחות הדיבור והקריאה, אף על פי שכבר בגיל צעיר מעודדים את הילדים להתנסות בכתיבה. יכולת הכתיבה היא תוצר של התפתחות החשיבה ושל התפתחות נוירו- מוטורית עדינה, והיא תלויה ביכולת התיאום והעברת מסרים בין המערכות  הנוירולוגיות למערכות המוטוריות שבגוף : השרירים. לפיכך, רכישת מיומנויות הכתיבה , דורשת זמן ממושך ואימון רב.                                
הייצוג הגראפי במהלך הכתיבה, משלב מיומנות מוטורית ומיומנות חזותית והוא תלוי ביכולת הקואורדינציה ובתנועות העיניים, למשל קואורדינציה עדינה בין העין ליד; שליטה בזרוע, ביד; שרירי האצבעות; תפיסה נכונה של תבניות וסמלים גראפיים; וזיכרון קינסתטי ( זיכרון תנועתי) של אותיות וסמלים.

פרושה אי יכולת לשרטט כראוי את צורת האות או הסמל. הדיס-גרפיה מאופיינת בכתב יד לקוי, בכתיבת אותיות שאינן מעוצבות כראוי או אותיות משורבטות ובלתי קריאות, החורגות מעל לשורה ומתחתיה, בכיוון האותיות הפוך, בקווים רועדים או מקוטעים, בשיבושים בהעתקת צורות, בכתיבה לא מאורגנת, ברווחים לא קבועים בין אותיות, מילים או שורות, וכן במחיקות רבות ובחזרה על קו אחד כמה פעמים. במקרים של דיס-גרפיה, ניתן לראות כי הכותב מפעיל לחץ חזק מידי או חלש מידי על כלי הכתיבה.

משמעותה עיבוד לשוני, ארגון המידע והיכולת לשחזר תכנים חזותיים ושמיעתיים. הן בהבעה בעל פה והן בהבעה בכתב, נדרשים תפקודים רבים, ביניהם: זיכרון לטווח קצר, הכרת המבנה התחבירי של השפה וכללי השפה, שימוש באוצר מילים ועוד.
ליקויי שפה פוגעים בהבעה בעל פה ובהבעה בכתב.

איסוף מידע לפני (מהמילה טרום, טרם) הקריאה, לצורך הבנה טובה יותר של הנושא או המסר הכתוב. זהו תהליך בו ייעזר הקורא בתמונות, בכותרות, בעיצוב גראפי של הטקסט, ברמזים סמנטיים, במקורות מידע ובידע אישי קודם.

שפה זו קשורה בפעילויות חשיבה שונות, בהן מנייה ומדידה, חישוב, כימות, הפשטה והסקת מסקנות. היא כוללת בתוכה הן חישובים פשוטים הנלמדים בבית הספר והן הבנת מערכות נרחבות של מספרים וקשרים בין מספרים. העדר מוכנות לרכישת מיומנויות מתמטיות, אם בשל חסך בחשיפה ובהתנסויות ואם בשל חסך בגירויים מתאימים, עלול לפגוע בילד בהמשך לימודיו.

ליקויי למידה במתמטיקה, מקורם בחסכים בתהליכים פסיכולוגיים: קשיים בתפיסה מרחבית, בתפיסה חזותית ובהכרת סמלים; מיומנויות שפה ותקשורת דלות; זיכרון קצר; ואסטרטגיות למידה קוגניטיביות שאינן יעילות או אינן מותאמות. היכולת לספור, להתאים, להשוות ולהבין הקשרים, תלויה בהתנסויותיו של הילד במשחקים שונים. לדוגמה ילד עם קשיי קשב וריכוז, נוטה פחות מילדים אחרים, להשתתף בפעילויות הדורשות מיקוד, דיוק, מיון והתאמה, וילד שהתפתחותו המוטורית מעוכבת, נוטה פחות להשתתף בפעילויות מרחביות המתוות את הדרך להבנה מרחבית ולתפיסת צורות, מרחקים וכמויות.
לפיכך, ניתן למצוא בקרב ילדים עם ליקויי למידה, חסך במיומנויות יסוד כדוגמת יכולת מיון, שימור, התאמה או יצירת סדרות. כך, נוצר מעין מעגל קסמים: בשל לקות מולדת וקשיים קוגניטיביים נוטה הילד להימנע מפעילויות הדורשות מיומנויות אלה, ובגלל ההתנסויות המועטות, גוברים קשייו.
נוסף על כך, תלמידים עם ליקויי למידה במתמטיקה, מצויים בסיכון רב יותר לחסך באסטרטגיות מילוליות, לשיבושים בתפיסה החזותית – מרחבית ולהפרעות בזיכרון, והם מתקשים בהעברת אינפורמציה מילולית ומספרית למשוואות ולאופרציות מתמטיות. תלמידים אלה, מרבים להשתמש בשיטת הניסוי והטעיה בפתרון בעיות מתמטיות ומתקשים להסביר בעיות או להמחישן.

חרדת המתמטיקה היא תגובה רגשית המשבשת את יכולת החשיבה והפעולה של הפרט, בשעה שעליו להתמודד עם בעיה בתחום המתמטיקה. מקור החרדה הוא לעיתים פחד מכישלון או מפגיעה בדימוי העצמי, אולם לעיתים הוא פיזיולוגי. בחיי היום יום נדרשת, בדרך כלל, רמת עוררות נמוכה, ואילו במצבי לחץ- בעת בחינה למשל, נדרשת רמת עוררות גבוהה. ילדים עם ליקויי למידה עלולים לפתח חרדת מתמטיקה, כאשר מערכת העוררות הביולוגית שלהם, אינה מגיבה כהלכה במצבי לחץ. רמת עוררות  מופרזת במצבי לחץ, גורמת חרדה כללית, שיבושי חשיבה, חוסר ארגון ונטייה להימנע מביצוע מטלה.

מוגדרת כשילוב של קשיים משמעותיים בתחומים הבאים: שמירה על ריכוז, התמקדות בגירויים הרלבנטיים, תשומת לב לפרטים, מוסחות גבוהה, קושי בארגון, שכחנות ואיבוד חפצים וכד'. חלק מהילדים הלוקים בהפרעה זו מראים בנוסף אפיונים של אימפולסיביות והיפראקטיביות (H) : חוסר מנוחה, צורך להתנועע, קושי לחכות בתור,  דיבורים ללא מחשבה וכד'. 
הפרעות קשב וריכוז מאובחנות ע"י מומחים בתחום – רופאים נוירולוגים ופסיכיאטרים לילדים ונוער.
הפרעות קשב וריכוז או בשמם המדעי ADHD או ADD נחשבות כיום להפרעות שכיחות ביותר, וכל מה שקשור אליהן מעסיק הורים רבים. מנתונים של אגודת ניצן ומשרד החינוך עולה, כי כשליש מהילדים המשולבים כיום במערכת החינוך, סובלים מבעיות קלות או קשות בתחום לקויות הלמידה או הפרעות קשב וריכוז. בניגוד לעבר, לא נחשבת כיום הפרעת קשב וריכוז לאות קין על הילד, ובטח לא לקללה שיש להסתיר מפאת הבושה. להיפך! הורים רבים אינם מתביישים להכריז קהל עם ועדה כי הילד שלהם סובל מהפרעת ריכוז כלשהי. שיחות בנושאי אבחונים, ריטלין וטיפולים אלטרנטיביים חדשניים לטיפול בבעיה הפכו לחלק בלתי נפרד משיחות רבות בין הורים. לאחרונה פותחו שיטות אבחון מתקדמות, שיטות לטיפול בבעיה ואף סדנאות בנושא במטרה להקל על חייו של הילד ושל ההורה כאחד.

תפיסת המרחב אשר באה לידי ביטוי בארגון המרחב ובשליטה במושגי היסוד הקשורים למרחב. דימוי גוף תקין, הוא הבסיס להתמצאות מרחבית. ליקוי בהתמצאות מרחבית, מקשה על ההבחנה בכיוון, בגודל, בצורה וביחסים שביניהם.
היכולות ללמוד סימנים גראפיים, לתפוס תבניות מורכבות של אותיות וספרות, רצף של סימנים (מילה או תרגיל חשבוני ) ויחסים במרחב, מותנות בהתמצאות מרחבית תקינה.