סכנות והזדמנויות במדיה - יום עיון ראשון מסוגו בארץ לבוגרי ניצן
בימינו, המרחב הווירטואלי תופס מקום נרחב בחיי היום יום שלנו, כזה שפותח בפנינו הזדמנויות רבות, אך עם
זאת חושף אותנו לפגיעה וסכנות לא מעטות. השפעות המדיה, הובילו לניסיונות לצמצם את אי הוודאות והגברת המודעות להזדמנויות ולסכנות הקיימים למרחב הווירטואלי, אשר בו מסתובבים הילדים ובני הנוער.
לעומת זאת, אין כלל מודעות לפגיעות הקשורות באוכלוסייה עם לקויות. ההנחה, שאנשים עם צרכים מיוחדים אינם גולשים באינטרנט, ולכן לא נפגעים. הינה מוטעת. גם הם נוכחים ופעילים במרחב הווירטואלי, ולעיתים נפגעים או פוגעים.
מספרת אירית ירון, מנהלת ניצן רחובות: "במסגרת עבודתנו עם בוגרים לקויי למידה, תפקוד והסתגלות, למדנו, כי הבוגרים שלנו לא באמת מודעים להשלכות של אופן השימוש שלהם במרחב הווירטואלי. אנו עדים לתופעות כמו: הצקות או חרמות בוואטסאפ, תקשורת לקויה באמצעות אסמסים ופייסבוק במקום תקשורת ישירה, התמכרות לפורנו ללא הכרה בעיוותים הקיימים בעולם זה, חשיפת פרטים אישיים ותמונות באמצעות המצלמה, צ'טים, אתרי הכרויות ופייסבוק, גלישה באתרי הכרויות לא מותאמים לאוכלוסייה וחשיפה לניצול ופגיעה ועוד. על כן, סניף רחובות של אגודת ניצן יזם יום עיון בנושא: 'סכנות והזדמנויות במדיה', בשיתוף מכון 'חרוב'. ביום זה השתתפו 350 בוגרי דיור ניצן מכל הארץ. זוהי פעם ראשונה שנעשה יום עיון אשר מיועד לא להורים, לא לצוותים אלא דווקא לאנשים עם לקויות למידה מורכבות."
יום העיון, שנערך באולם הבימטרון בהוד השרון, ביום שישי, 2.5.2014, נפתח בברכות של גב' עפרה אלול, יו"ר ניצן ארצי וניצן רחובות, נעמי גוטמן, מנהלת אגף פיתוח פרויקטים של מכון חרוב, ואירית ירון, מנהלת ניצן רחובות, אשר ביטאו את ההכרה בבוגרים שלנו כבעלי יכולת וזכות להשתמש במרחב הווירטואלי ומכאן בחשיפה שלהם הן להזדמנויות הרבות והן לסכנות הקיימות במדיה.
את הרצאת הפתיחה נתן זוהר אהרון, עו"ס מטעם עמותת אלי, בנוגע ל"טוב, הרע והמחשב" באמצעות הומור
והמחשות קונקרטיות. לאחר מכן, חיזקו את הנושא שחקני תיאטרון דילמה- מעוף- בהנחייתה של ציפי גורן, אשר הביאו סיטואציות מעולמם של הבוגרים, הקשורות בשימוש במדיה תוך שיתוף הקהל הן בהבעת דעה והן בהשתתפות ישירה שלהם על הבמה יחד עם השחקנים.
אחר שיתפו בוגרי ניצן בחוויות האישיות שלהם ובאופן שבו הם חווים את המדיה על כל השפעותיה, לטוב ולרע.
את יום העיון סיים גבו וייס, פסיכותרפיסט ומטפל זוגי ומיני, בהרצאה על האפשרויות הקיימות במדיה שיכולות להעשיר את עולמם הזוגי והמיני תוך דגש על שימוש נכון ונקיטת אמצעי זהירות על מנת שלא ליפול באתרים שכל מטרתם לנצל, לחשוף את פרטים האישיים או לרכוש מוצרים ועוד.
הבוגרים היו שותפים מלאים ופעילים במהלך יום העיון. האצבעות הורמו ללא הרף. כמעט כולם רצו להביע את דעתם ואף להשתתף.
מסכמת את יום העיון חגית ברומברג, עו"ס ניצן רחובות: "יום עיון זה, מעבר להיותו צינור של ידע וכללי זהירות בשימוש הנרחב אשר קיים היום במרחב הווירטואלי, בא לתת הכרה מלאה בבוגרים בעלי לקויות כחלק בלתי נפרד מהקהילה ומהיותם חשופים לכל אותם דברים שהחברה חשופה אליהם ביום יום. הם חולקים חוויות, מחשבות, רגשות, רצונות וצרכים זהים לכלל האוכלוסייה, וצורכים את אותם המוצרים, וחשופים לאותם הסכנות, ועל כן יש לדבר אליהם ישירות ולהדריך אותם בדיוק כפי שהיינו רוצים שידריכו אותנו ואת ילדינו. אנו מקווים שיום עיון זה ייתן פתח לימי עיון נוספים לבוגרים שלנו."
ניצן רחובות מקדמת ומטפלת בילדים, נוער ובוגרים עם לקויות למידה, תפקוד והסתגלות. ניצן רחובות מספקת הכשרה לחיים עצמאיים בקהילה לבוגרים עם לקויות למידה קשות בשיתוף אגף השיקום במשרד הרווחה, באמצעות מערכי דיור בקהילה ומועדונים חברתיים.
"כמו לכל חידוש טכנולוגי, גם למהפכת התקשורת של העשור האחרון יש בוודאי השלכות חיוביות ושליליות כאחד. הבוקר, נשמע על השלכות משני הסוגים. אני מבקשת להתרכז בחלק מן ההשלכות החיוביות, דווקא, לגבי האוכלוסייה המעניינת את כולנו, ובכך אני מסתמכת על מחקר של ידידה טובה שלי – פרופ' מלכה מרגלית (שהיא, בשנים האחרונות, גם עמיתה לעבודה, שכן היא משמשת כדיקן הפקולטה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי פרס).
מאז הופעת רשת האינטרנט, מופיעים בבירור ניצניה של מהפכה היסטורית. במקום תכנים מונולוגים, מופיעות בזו אחר זו צורות חדשות של תכנים דיאלוגים ומולטי-לוגיים: בלוגים עם טוקבקים, ויקיפדיה שיתופית, ורשתות חברתיות.
מקובל להניח כי תמיכה חברתית מגנה על היחיד מפני חוויות של מתח פסיכולוגי ומגבירה את הבריאות הנפשית. ממצאים מעידים כי יחסים עם חברים והתנסויות בחברות בשניים נמצאו קשורים לתחושת בדידות. במחקר שנעשה בארץ ע"י פרופ' מלכה מרגלית, נבחנה תחושת הבדידות של התלמידים עם וללא ליקויי הלמידה הלומדים בבתי ספר תיכוניים ובמרכזי החינוך.
ממצאי המחקר העידו על כך כי האינטרנט לא רק שלא פגע בקשרים או גרם לאנשים להיות אנטי-חברתיים, אלא להפך, האינטרנט אפשר לאנשים לשמר קשרים קיימים, לעיתים קרובות לחזקם ולעצב קשרים חדשים. הזמן בו בילו רוב האנשים באינטרנט בא על חשבון הזמן בו בילו בפעילויות אנטי סוציאליות כמו צפייה בטלוויזיה או שינה .
שימוש באינטרנט נמצא קשור למספר עולה של קשרים חברתיים ולא היה על חשבון זמן בילוי עם חברים ומשפחה.
במחקרים בשנים האחרונות דווח על עליה גדולה בשימוש באינטרנט בקרב מתבגרים . העלייה הייתה לא רק בכמות, אלא גם במגוון הפעילויות שנעשו באינטרנט. הסתמן גידול בשיעור המתבגרים, שמצאו חברים קרובים בדרך זו ואלה ציינו כי עשו שימוש באתרים חברתיים, על מנת לשמר יחסי חברות קיימים. בסקר, שבחן את דפוסי השימוש של מתבגרים באינטרנט, דווח כי מתבגרים רבים טענו שתקשורת דרך האינטרנט, בעיקר באמצעות תוכנות להעברת מסרים מידיים ודואר אלקטרוני, הפכה לחלק בלתי נפרד וחיוני בחיי החברה שלהם. לטענתם, תקשורת 'פנים אל פנים ' ושיחות טלפון הוחלפו באופן חלקי בדואר אלקטרוני ובתקשורת באמצעות מסרים מידיים. יחסים אשר בעבר היו עלולים לדעוך, הוזנו והתהדקו על ידי הקלות והמהירות, שבהחלפת הודעות באמצעים אלו.
מתבגרים רבים דיווחו כי הם משתמשים בתקשורת כתובה באינטרנט עם חבריהם מתוך בחירה והעדפה.
נמצאה שונות בין אישית בבחינת המניעים של מתבגרים ליצירת קשרים חברתיים באינטרנט. עבור מתבגרים מוחצנים, התקשורת באינטרנט שימשה להרחבת האפשרויות שלהם ליצירת חברויות ואילו עבור מתבגרים מופנמים יצירת חברויות באינטרנט הייתה בעלת משמעות רבה יותר, והיא שמשה בנוסף כפיצוי על חסכים חברתיים.
תלמידים עם ליקויי למידה נטו פחות להסתגלות חברתית והיו דחויים יותר על ידי חבריהם ולכן היו צפויים להתנסות ברמות גבוהות יותר של בדידות מאשר ילדים ללא ליקויי למידה .
במחקר שבדק את תחושת הבדידות של תלמידים עם ליקויי למידה בגילאים 9-11 נמצא כי תלמידים רבים דיווחו על כך, שהם מרגישים בודדים בבית הספר. רוב התלמידים קישרו תחושת בדידות זו לשעמום, למחסור בפעילויות ובעיסוקים, או לכך שלא היה להם עם מי לבלות את זמנם. התלמידים האמינו כי תחושת בדידות זהה 'ל-להיות לבד '. לצד ממצא זה המתייחס לילדים צעירים , נמצא כי מתבגרים בודדים יצרו קשרים חברתיים מוגבלים, היו להם מעט חברים קרובים משני המינים והם קיבלו פחות תמיכה מחבריהם לכיתה.
במחקר תוארו סגנונות התמודדות שונים עם תחושת הבדידות. אלו נחלקו לסגנונות פעילים וסבילים. הובחנו חמש קבוצות של פעילויות התמודדות עם בדידות:
חיפוש פעיל אחר חברים – מאמץ ילדים להרחיב קשרים חברתיים קיימים או ליצור קשרים חברתיים חדשים על ידי יוזמה ופעילות.
פעילויות שאינן מחייבות קשר חברתי – התמודדות בעלת אופי פעיל על ידי פיתוח פעילויות מהנות המאפשרות לילד להיות עסוק ובלתי תלוי במצבים חברתיים.
ביטויים תוקפניים – ילדים ביטאו כעס ותסכול על היותם לבד והגיבו לעיתים בהתפרצויות אלימות.
סבילות ועצבות – ילדים דיווחו על תגובות התמודדות הנושאות אופי של הימנעות ונסיגה.
בקשת עזרה – ילדים פנו לעיתים למבוגר (לדוגמא; מורה או יועץ) בבקשת עזרה.
לסיכום, מתוך המחקר של פרופ' מלכה מרגלית, ניתן לומר כי בקרב תלמידים עם ליקויי למידה נמצאו שיעורים גבוהים של התנהגויות הימנעות, גילויי עצבות ופאסיביות. כמו כן תחושת הבדידות נמצאה קשורה למצב רוח שלילי בקרב מתבגרים עם וללא ליקויי למידה.
 |
מימין: ד"ר מלי דנינו, מנכ"לית ניצן; גב' עפרה אלול,
יו"ר ניצן וגב' אירית ירון, מנהלת ניצן רחובות |
האינטרנט ושימושיו השונים ממלאים מקום חשוב בפעילות שעות הפנאי של ילדים ומבוגרים. בשנים האחרונות נצפתה עליה במספר המשתמשים באינטרנט בכל שכבות הגיל ובכל רמות ההשכלה וההכנסה. הקהילייה הווירטואלית של משתמשים באינטרנט הפכה עבורם לדומה בערכה לקהילייה בעולם האמיתי . האינטרנט הפך לחלק בלתי נפרד מחיי היום יום וההתייחסות לשימוש בו במדינות מפותחות דוגמת ארצות הברית, אינה כבעבר, כאל כלי ייחודי הזמין רק למיעוט.
חוקרים ייחסו לאינטרנט יתרונות רבים כגון הרחבת מערכות יחסים בין אישיים , ביסוס חברות וצמצום המרחק הגיאוגרפי, הם הדגישו את הקשר החיובי שיש בין שימוש באינטרנט לבין היבטים רגשיים וחברתיים.
דרושים מחקרים נוספים אשר יבחנו את תפקיד האינטרנט בהתייחס לתפקודם הרגשי- חברתי של תלמידים עם ליקויי למידה. יש חשיבות לבחון את הגורמים המייחדים תת קבוצות ויחידים עם ליקויי למידה, להעלאת סיכוייהם להצלחה בלימודים, לשילוב חברתי ולהתמודדות יעילה עם תחושת הבדידות.