על הפרעת קשב וריכוז - מורה נבוכים להורה
מדובר בשילוב קשיים משמעותיים בתחומים הבאים: שמירה על ריכוז, התמקדות בגירויים, תשומת לב לפרטים, מוסחות גבוהה, קושי בארגון, שכחנות ואיבוד חפצים וכד'. חלק מהילדים הלוקים בהפרעה זו, מאופיינים גם באימפולסיביות והיפראקטיביות: חוסר מנוחה, צורך להתנועע, קושי לחכות בתור, דיבורים ללא מחשבה וכד'. הפרעות קשב וריכוז מאובחנות ע"י מומחים בתחום - רופאים נוירולוגים ופסיכיאטרים לילדים ונוער.
מדובר בקושי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות, על רקע נוירולוגי. אין הכוונה לקשיי למידה הנובעים מפיגור שכלי, פיגור סביבתי או מבעיות רגשיות מכבידות.
הפרעת קשב וריכוז אינה הפרעה תרבותית, אלא הפרעה בתפקוד המוח. ריבוי המקרים המאובחנים בעת האחרונה הוא תוצאה של אבחון טוב יותר, ובמקביל של ילדים רבים שנולדו כפגים במשקלים נמוכים, וכן של גורמים ביולוגיים נוספים. ההוכחה לכך היא העובדה ששכיחות התופעה במדינות שונות ובתרבויות שונות - דומה.
ברוב המקרים הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה גנטית מולדת, שמתבטאת בגיל הילדות. ע"פ ספר האבחנות הבינלאומי, ההפרעה מופיעה בדרך כלל לפני גיל שבע.
כמו גם במחלות גנטיות שונות: סכרת למשל, גיל ההתחלה משתנה. יתכן שמדובר בחדירת הגן, או הגנים האחראים לתופעה. המחקר בנושא זה מקבל תאוצה. יש לקוות כי בעתיד ימצא הפתרון לסוגיה.
הפרעות קשב וריכוז, בעיקר בגילאים צעירים, יכולות להופיע בשילוב של אימפולסיביות וקושי בויסות ועיכוב של תגובות ואלו גורמים להתפרצויות כעס. יחד עם זאת, יש לבחון את המקרה לגופו באמצעות אבחון מקיף. ניתן לערוך אבחונים משולבים שכוללים הערכת תפקודי קשב וריכוז.
הטיפול היעיל ביותר להפרעות קשב גם במבוגרים הוא הריטלין, תרופה יעילה נוספת היא הסטרטרה. בנוגע לליקויי הלמידה, הטיפול היעל בדרך כלל הוא הוראה מתקנת.
ראשית, טיפול תרופתי צריך להינתן תמיד בשילוב טיפול רגשי, בשל ריבוי בעיות רגשיות אצל ילדים עם ADHD שנית, קיימים סוגים שונים של טיפולים אלטרנטיביים: הומאופטיה, ביו-פידבק ועוד, שאפשר לנסותם. בכל מקרה, במקביל לטיפול התרופתי, מומלץ לאתר לילד תחביב שיסייע לו בויסות ובשליטה עצמית, כדוגמת: אומנויות לחימה.
לא. רגישות לרעש אינה הפרעת קשב. יתכן שטיפול באמצעות ביופידבק יכול לעזור בהפחתת הרגישות. מדובר בשיטה טיפולית בה ניתן להפחית תגובות גופניות שונות. השיטה עובדת באמצעות דמיון מודרך וטכניקות הרפיה שונות.
מומלץ לפנות לאבחון רב-תחומי, אשר יתבצע במספר שלבים. בכל שלב יתבצע אבחון נפרד, ובמידת הצורך יומלץ על המעבר לשלב הבא: בשלב הראשון יתבצע תהליך איסוף מידע ע"י מילוי שאלונים ועריכת ראיון מקיף. בשלב השני - יתבצע אחד או יותר, מבין האבחונים הבאים: בדיקת כישורי למידה (אבחון דידקטי) - אבחון הבודק יכולות קוגניטיביות (חשיבה ועיבוד מידע, זיכרון, קשב והתארגנות) וכן את כישורי הקריאה, הבנת הנקרא והכתיבה בעברית. אבחון פסיכולוגי: שמטרתו הערכת הפוטנציאל האינטלקטואלי ובדיקת השפעות רגשיות ו/או קוגניטיביות על תהליכי למידה. האבחון כולל הערכת מנת משכל ובדיקה מפורטת של התפקוד הרגשי, בכדי לאפשר אבחנה מבדלת בין קשיים בלמידה עקב גורמים רגשיים לבין לקויות למידה. בדיקת קשב ממחושבת: בדיקה המתבצעת בעזרת מחשב ומשמשת ככלי עזר לאיתור הפרעות קשב וריכוז באמצעות בדיקת היכולת של הילד/ה לעמוד במטלה מתמשכת ומשעממת יחסית. במידה ואותרה בעיית קשב וריכוז בשלב הראשון של המבדק, ניתן להשתמש בבדיקה זו להערכת יעילות הטיפול התרופתי. הערכה פסיכיאטרית: בדיקה קלינית המיועדת לבדיקת קיומן של הפרעות רפואיות ו/או רגשיות נלוות ולהשפעתן על תהליכי הלמידה ולהתוויית טיפול בהתאם לנדרש. הבדיקה תיערך ע"י מומחים בתחום. בשלב השלישי, לאחר גיבוש המסקנות ע"י צוות מומחים, תתקים שיחת סיכום במסגרתה יינתן הסבר על האלמנטים השונים המשפיעים על לקות הלמידה ו/או הפרעת הקשב ותינתנה המלצות לטיפול ולמעקב. בסוף התהליך יינתן דו"ח כתוב שיכלול את מסקנות המבדקים והמלצות לטיפול.
בדיקת Tova משמשת לבדיקת קיומה של הפרעת קשב וריכוז באמצעות בדיקת היכולת של הילד לעמוד במטלה מתמשכת. מדובר בבדיקה ממוחשבת, המתבססת על ניתוח התגובה לגירוי- השמטות, תוספות שגויות וכדומה. הילד צופה בצג מחשב למשך פרק זמן קבוע, ואמור להגיב לגירוי אחד ולהתעלם מגירוי אחר. הבדיקה מודדת את מהירות עיבוד המידע אצל הילד ואת רמת הדיוק, באמצעות השוואת התוצאות לנורמות המאפיינות ילדים באותו הגיל.
המדדים העיקריים שנמדדים בבדיקת טובה:
- קשב וחוסר קשב - תגובות נכונות ולא נכונות לגירוי המטרה.
- אימפולסיביות - תגובות לא נכונות לגירוי שאינו המטרה.
- זמן תגובה - משך הזמן הדרוש למוח להגיב למטרות. המהירות חשובה מאד, היות שילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז איטיים יותר.
- שינויים בזמן התגובה - האם המוח מגיב במהירות עקבית לגירוי? או ברמות משתנות? זהו המדד הרגיש ביותר, שכן ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מראים בעיקר חוסר עקביות בתגובות לגירויים. החלק השני של בדיקת ה-Tova הוא הערכת יעילות הטיפול התרופתי. הטיפול התרופתי המקובל ביותר הוא הריטלין, הן בגלל יעילותו והן בשל משך התגובה הקצר שלו. ביצוע הבדיקה תחילה ללא טיפול, ולאחר מכן ביצועה תחת השפעת הריטלין, מאפשר קבלת הערכה אובייקטיבית של יעילות הטיפול.
כשבודקים חשד לקיום הפרעת קשב וריכוז בתחום החזותי, חשוב ביותר לערוך אבחנה מבדלת מקצועית, ולוודא שלא מדובר בבעיה במיקוד ראיה ו/או ראיה. לפעמים מדובר בשילובים. בכדי לא לטעות באבחנה, את החלקים הקשורים לקשב - רצוי שיבדוק פסיכיאטר מומחה בתחום לקויות למידה, ואילו את החלקים הקשורים למיקוד, יבדוק אופטומטריסט. גם אם חלק מהתופעות דומות, יש הבדלים ברורים.
ההמלצה היא לפנות דרך קופת החולים למכון להתפתחות הילד, חשוב להצטייד במכתב מפורט של קלינאית התקשורת המתאר את קשיי הילד. במידה והילד טופל במהלך השנים ע"י אנשי מקצוע נוספים, כדאי להצטייד גם בסיכומים מטיפולים / אבחונים אלה.
חדר מבולגן מאפיין מתבגרים רבים, ולא בהכרח קשור להפרעת קשב וריכוז. אם בנוסף לבלגן, מדובר גם קושי בארגון, כמו: סידור הילקוט, ארגון זמן וכד' ניתן להיעזר במאמן (COACHINIG) על מנת לעזור לו.
במקרים רבים, דיכאון מהווה הפרעה נלווית להפרעות קשב וריכוז, ולכן יש חשיבות רבה לאבחון מחודש. במצבים אלה רצוי מאד שהאבחון יעשה על ידי פסיכיאטר לילדים ונוער. בעקבות האבחון יופנו המתבגרים לטיפול המתאים - תרופתי, או פסיכולוגי, או טיפול משולב, או אחר.
הפרעות התנהגות אומנם נלוות לרוב להפרעות קשב, אך אלו אינן מילים נרדפות. לחלק ניכר מהילדים אין הפרעות התנהגות וגם לא תמיד הציונים הם קנה המידה לקשיים. כדאי במקרים שכאלו לשוחח עם הילד ולברר איתו האם הוא חש בקושי? במידה ואכן וקיים קושי - מומלץ לפנות לאבחון .
כדאי לפנות למומחה להפרעות וריכוז לגיל המבוגר. כמו כן, אימון (coaching) הוא התערבות שיכולה להתאים ולעזור. גם אגודת ניצן הכשירה מאמנים מומחים בתחום לקויות למידה וקשיי קשב וריכוז. מומלץ לחפש מאמן אישי מומחה בתחום באזור מגוריכם, או לפנות למרכז הארצי של אגודת ניצן- טל' 03-5372266.
בשנים האחרונות ישנן פניות רבות של "מבוגרים" - הן בשל התהודה הציבורית של הנושא והן פניות של הורים המגיעים לאבחון בעקבות ילדיהם. יש טעם לערוך אבחון, ולו רק על מנת לקבל חלק מן התשובות לתפקוד בהווה ובעבר. בתהליך אבחוני נכון, אפשר גם להתייעץ ולקבל הכוונה בנוגע לחיי היום יום ולאפשרויות טיפול ותמיכה.
המגמה כיום היא לשלב ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל ובמסגרת זו לנסות ולתת מענה לצרכיהם המיוחדים. באופן כללי, העובדה שיש אבחון של הפרעת קשב או ליקוי למידה, אינה גורמת בהכרח להשמה בחינוך מיוחד. חשוב ליצור מערכת יחסים של שיתוף פעולה עם ביה"ס ולנסות למצוא את הדרך בה הילד יוכל להשתלב במסגרת ולעמוד בציפיות המערכת, ומצד שני לקבל את מירב העזרה וההתחשבות בקשייו.
ישנם כלים שונים לסיוע להורים, שאת רובם מפעילה אגודת ניצן: קבוצות תמיכה להורים, אוניברסיטה להורים (פרויקט משותף של אגודת ניצן ושל אוניברסיטת תל אביב), אימון הורים ע"י אנשי מקצוע הממחים גם באימון, טיפולים פסיכולוגיים פרטניים, או קבוצתיים וכמובן לימוד הנושא מקריאת חומרים.
איור בדף הבית: הדס פיצ'וטו