"בפעם הראשונה אמרו לי: עכשיו מטפלים בך, לא במאיה",

נפגשנו לשיחה עם תמר אשר הגיעה לאימון הורים מיואשת ומותשת. אף נסיון לעזור למאיה, בתה בת ה-8, בעלת הפרעת קשב, לא צלח וחיי היום-יום בבית הפכו לסיוט.

בתום 3 חודשי אימון הכול השתנה.

תמר, מה הביא אותך לאימון?
"שום דבר לא עזר, הייתי חסרת אונים, מיואשת, מפורקת ומותשת. כבר לא ידעתי מה לעשות וחיפשתי פתרונות – התייעצתי, שאלתי, ניסיתי – אבל המצב לא השתפר. החיים בבית נהיו מתוחים ומעיקים. מאיה תמיד חזרה הביתה מבית הספר בתחושת תסכול, היא הייתה מגיעה בוכה ועצבנית, עם התקפי זעם שנמשכו לפחות שעתיים כל יום וכללו גם הפגנת אלימות מצידה והצקות לאחותה הקטנה. הרגשתי שאני מאבדת שליטה.

ערב אחד, אחרי שכולם הלכו לישון, ישבתי ליד המחשב ושוטטתי ברשת. ככה שמעתי לראשונה על אימון ההורים של אגודת ניצן. פניתי אליהם מתוך ייאוש מוחלט, אחרי שכבר ניסיתי הכל - טיפול פסיכולוגי, טיפול זוגי, הדרכת הורים. שום דבר לא עזר!"

מה היה שונה בתהליך האימון ביחס לטיפולים קודמים שניסית?
"בפעם הראשונה אמרו לי: עכשיו מטפלים בך, לא במאיה", היא מסבירה: "עד אז הפוקוס היה תמיד על מאיה, אבל כשהבנתי שאני זו שעוברת אימון הייתה בזה המון הקלה. כל הזמן הרגשנו 'לא בסדר', שאנחנו הורים 'לא מספיק' טובים שלא מצליחים לעזור למאיה לפתור את הבעיות שהיא מתמודדת איתן.
אחרי 3 חודשים שבהם נפגשתי, אחת לשבוע, עם המאמנת באגודת ניצן, חל שינוי דרמטי בחיי ובחיי משפחתי. היא פשוט הרימה אותי מהרצפה וחיברה אותי מחדש. האימון מאוד חיזק אותי ונתן לי המון כלים. היום אני יודעת שאני יכולה למצוא תשובה לכל דבר. אף אחד אחר לא פותר לי בעיות ולא מבקר אותי על ההתמודדות שלי. זה מאוד מחזק ותומך. באימון הבנתי שאני צריכה לזוז הצידה ולתת למאיה להתמודד בעצמה. היא צריכה לעשות את העבודה שלה, למצוא את הדרך שלה ולגלות איך להכין שיעורים בדרך שנוחה לה. התפקיד שלי זה לתמוך ולעזור כשצריך. בהתחלה זה הלחיץ אותי, אני מודה, היה לי מאוד קשה לשחרר. מצד אחד, אני תמיד פוחדת שהיא תיכשל ושלא יהיה לה קל. מצד שני, אני יודעת שהיא ילדה חכמה ומוכשרת ושהיא תצליח, ובעיקר שזה צריך לבוא ממנה – לא ממני. אם היא תיכשל או תצליח – זה שלה, לא שלי. אני חייבת לעשות את ההפרדה. תמיד ערבבתי את שני העולמות מתוך רצון לגונן, אבל באימון הבנתי שזה לא באמת מגן על מאיה אלא מחליש אותה".

איך התהליך שעברת השפיע על מאיה עצמה?
"הוא השפיע באופן דרמטי. כל מה שתיארתי עד עכשיו פחת משמעותית. מאיה הרבה פחות אלימה. אם היא בוכה, היא נרגעת אחרי עשר דקות ופותרת בעצמה את העניין. כל תהליך האימון שעברתי משפיע עליה לטובה - בלימודים, בבית ובכלל. זה פשוט עולם אחר".

ואיך השפיע עלייך תהליך האימון בתחומים נוספים?
"היו לי כל מיני ערכים חשובים בחיים – צניעות, כבוד, אהבה – שאותם היה לי חשוב להטמיע בילדים. אבל רק באימון מצאתי את השפה הנכונה לדבר אותם. זה היה ממש כמו ללמוד לדבר מחדש. ברגע שהשפה משתנה ערוצי התקשורת נפתחים. גם עם הבעל וגם עם הילדות. ברגע שבאתי עם ביקורת, ולפני כן הייתי מאוד ביקורתית, זה היה מאוד לא נעים והם היו נסגרים ומתגוננים. אני נשואה לבעלי 15 שנה ומאז שאני באימון, לראשונה בתולדותינו, אני יכולה לומר שהיחסים ביננו מעולים - בשיחה, בתקשורת, בפתיחות. אנחנו מדברים במשך היום, הוא מתייעץ איתי. זה מאוד מרגש".

למה את זקוקה היום?
"תמיד כיף שיש מישהו להתייעץ ולדבר איתו, אבל מה שמפליא באימון הזה, זה שהוא מוטמע בך ועם הזמן התובנות רק הולכות ומעמיקות. האימון הוטמע בתוכי, אני יודעת שיש לי את הכלים, יש לי גם את מחברת המסע שמלווה אותי ומדי פעם אני מציצה בה כדי להיזכר ולהתחזק".