"כך קבלתי את הבת שלי במתנה"

גם ההורה המסור ביותר זקוק להכוונה מדי פעם. זה נכון גם כשמדובר באמא שהיא מורה במקצועה. בראיון שערכנו עם חיה שושן היא מספרת על העזרה שקבלה כאם לילדים עם הפרעת קשב ולקויות למידה, ועל השינוי החיובי שעברו:

"עם התלמידים אני ממלאת שליחות, ודווקא עם הבת שלי הרגשתי שאני הולכת לאיבוד", אומרת חיה, בת 36 ואמא לדריה בת ה-8 ואלישמע בן ה-13. חיה תופסת את מקצוע ההוראה כתיקון שהיא עושה לזכרונות שלה מבית הספר: "למרות ואולי בגלל הקשיים שחוויתי בילדותי, אני מכילה את הקשיים של התלמידים שלי. דווקא את אלו של הבת שלי התקשתי להכיל".

חיה הגיעה לאימון הורים באגודת ניצן כדי לקבל כלים שיעזרו לה ולבת שלה: "דריה התקשתה בקריאה והמורה ביקשה להשאיר אותה כיתה. הבנתי שהבת שלי כמוני, נתקלת במורים שלא רואים אותה. זה פגע במוטיבציה שלה גם בבית, היא הייתה חסרת מנוחה. ואני, נגמרו לי הכוחות. מצאתי את עצמי מתייחסת אליה כמו שהמורים שלי התייחסו אליי, באתי אליה בטענות ושאלות, למה היא לא משקיעה, למה היא לא לומדת".

בשלב הזה עצרה חיה והבינה שהאתגר שלה הוא לעזור לדריה. "רציתי ללמוד להקשיב לבת שלי. שמעתי על תכנית אימון הורים בשיטת ה- ECC של אגודת ניצן שמתמקדת בהורה והופכת אותו למאמן הטבעי של ילדיו, והחלטתי שזה מה שאני, שאנחנו - צריכות".

הילדה הזו היא אני
חיה מספרת על השיפור בתקשורת עם דריה: "כאחת ממשימות האימון התבקשתי לקיים עם הבת שלי שיחה אישית. אמרתי לה שאני עוברת תהליך כדי להיות אמא טובה יותר, ושבחרתי בה כדי לעבור אותו. לדריה היו דמעות של שמחה בעיניים, היא הבינה שמשהו עומד להשתנות".

איך האימון השפיע עלייך?
"האימון שינה את חיי, את החיים של שתינו. נקודת המפנה שלי הייתה כשהבנתי שהילדה שלי היא בעצם אני. היא רק רוצה להיות מאושרת, בדיוק כמו שאני רציתי כשהייתי בגילה. כל הזמן שמתי דגש על הלימודים ולא על האושר שלה. דריה רוצה שאוהב ואחבק אותה, ובמקום להבין, כעסתי והלחצתי". 

איזו אמא את היום לדריה?
"אני אמא אחרת - מכילה, מקשיבה, מתחברת לעולם ולשמחה שלה. אני באמת רואה את הילדה שלי. למדתי לעמוד מול המורים בבית הספר, להתעקש שהיא תקבל מה שהיא זקוקה לו ולוודא שגם הם רואים אותה". 

אימון שהופך לאושר
את ההשפעה של האימון רואה חיה גם אצל בתה, בבית ובבית הספר: "היא הולכת לשיעורי הוראה מתקנת בשמחה, משתדלת, יותר סבלנית היום ופחות כעוסה. גם התקשורת איתי ועם אחיה השתפרה מאוד".

היא מעידה שהשינוי לטובה הגיע גם אל אלישמע: "הוא אמר לי שהוא מרגיש שאני עושה משהו טוב עם אחותו. הוא שם לב שמשהו קורה ולא ידע לשים עליו את האצבע. שיתפתי אותו והבטחתי שנעבור יחד את אותו התהליך – הוא ואני. הבן שלי חייך אליי ואמר – אני מחכה".

המילים הכי טובות לתיאור המצב של משפחת שושן באות לידי ביטוי בברכת יום ההולדת שכתבה חיה לבתה: "ילדה מהממת שלי! עוד יום הולדת שלך הגיע, אבל השנה משהו שונה, השנה זכיתי בך!! למדתי לראות את ליבך הענק ואת היופי המהמם שלך מנקודה אחרת. למדתי כמה טוב יש בך וכמה אהבה וחמלה קיימות בתוכך. למדתי לחבק את הקשיים שלך ולאהוב אותך יחד איתם ולתעל את האנרגיות שלך לדברים שאת אוהבת. נכנסתי לעולם שלך - ונתתי לך יד אמיתית".