" לא חשבתי שיש לי מה לתרום לצבא" / ד"ר מלי דנינו
"חששתי שאולי בכלל לא יגייסו אותו או שישבצו אותו בתפקיד שאינו הולם את יכולותיו, למרות שהוא יכול לתרום המון
ולמרות שהוא אחראי ויש לו מוסר עבודה גבוה מאד", שיתפה שרית (שם בדוי), אמא של רועי (שם בדוי), בן 16.5, בחששותיה. "רועי מאובחן עם דיסלקציה ובעיות קשב ובתהליך הלמידה נזקק להכוונה ותיווך". "מאידך", אומרת האם, "יש לו המון מוטיבציה והוא אינו מוותר לעצמו". לדבריה, הסדנה בניצן העניקה לרועי ביטחון רב לגבי מה שמצפה לו.
אגודת ניצן בשיתוף האגף הביטחוני חברתי במשרד הבטחון יזמו פרויקט משותף, שמטרתו הכנה של בני נוער עם לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז לשירות הצבאי. במסגרת הפרויקט התקיים פיילוט ראשון בתל אביב, שנפתח בערב להורים ונמשך בשלושה מפגשי סדנה עם ילדיהם. במפגשי הסדנה ניתן מידע על שלבי המיון, לרבות הראיון האישי, המבחנים הפסיכוטכניים ויום המא"ה וכן התקיימו סדנאות מעשיות המשלבות סימולציות לראיונות האישיים ותרגול דוגמאות למבחנים הפסיכוטכניים.
הסדנאות הונחו ע"י סא"ל (מיל') עדנה יחזקאלי, מהאגף החברתי - בטחוני במשרד הבטחון.
"אנו עוסקים בהכנה לראיון ומסבירים על התהליך, תוך שימת דגש מיוחד על הנושא האבחוני. המלצתנו היא לשלוח מראש את האבחון המלא ללשכת הגיוס, כדי ש'מיטב' (היחידה הצבאית המופקדת על תהליכי המיון והשיבוץ של המועמדים לגיוס) תהיה ערוכה למבחן תואם לכל נבחן. ההתאמות האישיות נבחנות אחת לאחת, וגם אם לא כולן ניתנות, הרי שכולן ידועות ב'מיטב'. במקביל, אנו ממליצים להביא העתק של האבחון. במידה והנבחן שכח להביאו, אנו ממליצים לו להגיע להבחן בפעם אחרת", מסבירה יחזקאלי.
ביחס לראיון ממליצה עדנה: "התייחסו לראיון כאילו אתם בראיון עבודה לתפקיד חייכם - שווקו את עצמכם ביוזמתכם ואל תחכו רק לשאלות מנחות. ספרו מה הם תחומי העניין שלכם, מה אתם עושים מלבד הלימודים - למשל, על התנדבות ותרומה לקהילה". "אפשרויות ההתפתחות תוך כדי השירות הצבאי הם גדולות מאד", אומרת יחזקאלי, "ברגע שאתם מוכיחים את עצמכם – יש דלתות פתוחות לקידום".
בעקבות הסדנה מספרת רחל, אמא של שון: "לשון, בן ה-16, יש ADHD. הוא מתמודד עם טעויות בקריאה ובכתיבה. המחשב הוא החבר הכי טוב שלו. כל החיים הוא לומד איך להתמודד עם אתגרים, לקראת השלב הבא. אני מנחה את שון – לראות אתגרים, לא בעיות. כשמכנים משהו "בעיה" מבינים שהפתרון נמצא אצל אחרים. כאשר מדברים על "אתגר" הפתרון נמצא אצלנו".
"חששנו ששון יגיע לרגע הגיוס ולא ימצא את המקום שלו; שיהיה אאוט סיידר; שירגיש שהוא לא עושה משהו משמעותי. שון גם לא ידע איך להביע עצמו מול הצבא. בזכות הסדנה בניצן, הוא מבין מה מצפה לו ומה התהליך שהוא עתיד לעבור. עשיתם לו סדר. הכל ברור והוא כבר לא חש שהוא הולך אל הלא נודע. עכשיו הוא מבין שבצו ראשון עליו להציג חוזקות ולא להסתיר או לא להצניע חולשות, כדי שיבינו מי הוא באמת ולא יפספסו את הטוב שבו".
שון מוסיף ומשתף: "היו לי חששות בגלל האתגרים שלי בנושא קשב וריכוז. חששתי שייחסמו בפני אפשרויות בשירות הצבאי. הגעתי לסדנה בניצן כי חשוב לי להבין את זווית הראיה של הצבא. חשוב לי ללמוד יותר על הצבא, לדעת לקראת מה אני הולך כדי שאהיה מוכן נפשית ולא יהיו לי יותר מדי הפתעות. ידע זה כוח, וככל שאני יודע יותר, אני פחות מפחד. חששתי שלא יגלו אותי באמת, שיחשבו שאני פחות טוב מאחרים. לגבי יחסים עם אנשים אני לא מודאג כי אני חברותי ויודע איך למצוא חברים".
"כאשר אסיים את המפגשים בסדנה, אדע יותר איך להתנהג בצורה הולמת (למשל, לא להתחצף למפקדים, לקבל הוראות ולא לסרב, לקום מוקדם בבוקר ולא לאחר). הקבוצה עוזרת לי להתגבר על מה שנראה כיום כמכשול. משחקי הסימולציה מכניסים אותי למצב שמדמה "זמן אמת".
גם יעל, בת 16, השתתפה בסדנה. "עד השנה שעברה למדתי בבית ספר רגיל, אך החלטתי לעבור לתיכון ללקויי למידה", מספרת יעל. "אני מתמודדת עם קשיים בהבעה בכתב. במוח שלי קיים המידע שאני צריכה להוכיח שאני יודעת אותו, אך אני לא יודעת מה באמת לכתוב כדי שידעו שאני אכן יודעת. הצלחתי להגיע לציונים טובים במאמצים רבים. ברוב השיעורים, כולם מקשיבים וכותבים, אך אני לא הקשבתי. נאלצתי ללמוד הכל לבד בבית, בעזרתה של אמי, אך בשלב מסוים החלטתי לעבור לתיכון לילדים עם ליקויי למידה. כאן אני מרגישה הרבה יותר בטוחה בעצמי. מבינים שיש לי יכולות גבוהות בהרבה ממה שהבינו קודם".
"לפני הסדנה בניצן - לא חשבתי שיש לי מה לתרום לצבא ולא התאמצתי לחפש תפקידים. הרגשתי מיותרת; שכל מה שאני יכולה זה להתגייס, למלא את חובתי וללכת הביתה. רציתי מאד שיראו את היכולות שלי במיונים, אך חששתי שלא אבין נכון את השאלות ושהתמונה הכוללת שתיווצר תגרע מהאפשרויות האמיתיות שלי". יעל מוסיפה: "באתי לסדנה בניצן, עם תקווה לקבל כלים שיוכלו לעזור לי להתמודד עם הצו הראשון ולהתקבל לתפקיד יותר מתאים. עדנה, מנחת הקבוצה, הסבירה לנו בפירוט רב על התהליך המצפה לנו ואיך לשווק עצמנו בראיון האישי. ההסברים שלה עזרו לי מאד להבין שהלקות שלי לא תשפיע ושאני אוכל להתמודד בהצלחה ולהפגין את יכולותיי כך שיראו מי אני באמת, שיש לי יכולות גבוהות. בסדנה, למדתי שחשוב מאד להפגין בטחון עצמי, שהצבא מעוניין ביכולות הגבוהות שלי וכל זה מעודד אותי. חשוב לי למלא תפקיד שבו לקריאה ולכתיבה אין חלק מכריע. בניצן היו מאד קשובים לצרכים שלי".
יעל מדגישה כי היא פעילה מאד מחוץ ללימודים בבית הספר, כמדריכת חונכים בתנועת הנוער 'כנפיים של קרמבו'. "הידיעה שאני יכולה לתרום לאחרים, היא חלק משמעותי בחיי, התורם ליכולת שלי ללמוד בתיכון ללקויי למידה".
בשאלוני משוב שהועברו למשתתפים בתום הסדנה, שיתפה שרית (שם בדוי), אמא של רועי (שם בדוי) בחששותיה. "רועי, בן 16 וחצי לומד בתיכון רגיל. הוא מאובחן עם דיסלקציה ובעיות קשב. יש לו קושי שפתי המתבטא באוצר מילים נמוך. קצב הכתיבה שלו איטי והוא מתקשה בלימוד המקצועות ההומניים. הוא זקוק להכוונה ותיווך בתהליך הלמידה. מאידך, יש לו המון מוטיבציה ואינו מוותר לעצמו. המורים אמרו לי שמסירים את הכובע בפניו על דרך ההתמודדות שלו ועל הישגיו (ציון ממוצע 89 והערכה מצוינת של המורה)".
חשוב לציין כי כיום קיימת בצבא פתיחות רבה, שלא הייתה קיימת בעבר. במיוחד, קיימת מודעות לנושא לקויות הלמידה בתהליך המיון והשיבוץ ובמהלך השירות עצמו. לחלק מהמפקדים יש לקויות למידה או הפרעת קשב, עובדה התורמת לפתיחות העכשווית, אשר מחליפה את התיוג שנילווה ללקויות אלו בעבר.
אגודת ניצן, כארגון המוביל שנים רבות את האבחון והטיפול בלקויות למידה, רואה בפתיחות של הצבא הזדמנות להמשיך וללוות את הילדים עם ליקויי הלמידה והפרעת הקשב גם בשלב זה של חייהם ולעזור להם לפרוח במסגרת הצבאית.
הניסיון מלמד כי פעמים רבות הצבא מהווה חלון הזדמנויות עבור הצעירים לבטא את היכולות האישיות, להיות "שווה בין שווים", ולתרום מעצמם. במסגרת הצבא נדרשות לעיתים יכולות נוספות,שונות מאלו שנדרשו להצלחה בבית הספר, יתרה מזאת, מאפיינים שבבית הספר היוו נקודת חולשה (כמו צורך מרובה בתנועה) יכולים להיות מקור כוח בצבא.
על אף הפתיחות, צעירים שעומדים להתגייס, כמו גם הוריהם, עדיין חשים חוסר אונים, חשש ואף חרדה. תחושות אלו באות לידי ביטוי ביתר שאת במשפחות לילדים עם ליקויי למידה והפרעת קשב. אגודת ניצן רואה חשיבות רבה במתן סיוע והכוונה להורים ולילדיהם ומאמינה כי הכנה לקראת הצו הראשון מפחיתה את רמת החרדה ומאפשרת תפקוד מיטבי בתהליך המיון, שיבוץ בתפקיד מתאים והזדמנות לשירות משמעותי.
הכנה מתאימה מהווה נדבך חשוב בתהליך שיעצים את המתגייסים ויפתח בפניהם דלתות שהיו סגורות בעבר.
המאמר פורסם במגזין ביו של עיתון הארץ בשיתוף אגודת ניצן, בנושא: מתגייסים לצבא עם לקויות למידה והפרעת קשב - צה"ל מחכה לכם" , ספטמבר 2017.