הקשב! עם הפרעת קשב / ד"ר משה לכיש
הפרעת קשב וריכוז עם פעלתנות יתר (ADHD) היא הפרעה נוירולוגית המלווה בתסמינים של הפרעה בקשב, פעלתנות יתר ואימפולסיביות. התסמינים משפיעים על התפקוד הקוגניטיבי, הלימודי, ההתנהגותי, הרגשי והחברתי של הפרט. שכיחותה בילדים ונערים בגיל בית ספר נעה בין 5-10%, ולעיתים היא נמשכת גם לאחר גיל הילדות. תסמיני ההפרעה יכולים להשתנות בתדירותם, עוצמתם או אופיים לאורך ציר ההתפתחות של הילד.
מבין הילדים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז, עד כ-70% עומדים גם בקריטריונים להפרעות נלוות אחרות: לקויות למידה, הפרעות חרדה, הפרעות במצב הרוח, הפרעות התנהגות ושימוש לרעה בחומרים פסיכואקטיביים (סמים ואלכוהול).
לחלק מההפרעות הנלוות להפרעת הקשב יש תסמינים דומים או זהים, דבר שעשוי להקשות על האבחנה. ההתייחסות האבחנתית וההתערבות הטיפולית המתאימה צריכות לקחת זאת בחשבון.
בעבודה עם בני נוער עולות שאלות רבות לגבי ההתמודדות עם הפרעת קשב וריכוז והפרעות נוספות במהלך השירות הצבאי. כדי לשרת בתפקיד המתאים ליכולות ולכישורים וכדי להתמודד באופן אופטימלי עם המסגרת הצבאית חשוב לגשת לתהליכי המיון בצורה מיטבית. במידה והקשיים של המתגייס עדיין פעילים, יש מקום להמשך מעקב ולמתן מענה טיפולי גם במסגרת הצבאית.
הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה כרונית שיכולה להמשיך גם לתקופת הבגרות. צעירים רבים הלוקים בה מתמודדים עם הפרעות נוספות המקשות על תפקודם. הקשיים בתפקוד מתבטאים בכל מישורי החיים. זאת ועוד, עם העלייה בגיל, הדרישות המערכתיות הולכות וגדלות. ככל שמתקדמים במסגרת בית הספר גדלות הדרישות לעמידה בכללים, שמירה על קשב וריכוז לאורך מערכת שעות עמוסה יותר, יכולת איפוק, שליטה, ארגון והתמודדות עם משימות ארוכות טווח.
לפיכך, הטיפול בהפרעת הקשב לאורך השנים הינו בעל חשיבות רבה, שכן מעבר להפרעת הקשב, גם בהעדר הפרעה נלווית אחרת, מדובר בהתמודדות יום יומית עם הפרעה כרונית. לאורך שנות ההתפתחות, מתבססים ונבנים הדימוי העצמי, ההערכה העצמית, תחושת המסוגלות, דרכי התמודדות ומאפיינים אישיותיים.
למרות שרבים מההורים והילדים עם הפרעת הקשב מתייחסים לקשיים בעיקר במסגרות הלימודיות, מדובר בהפרעה אשר אינה שייכת לבית הספר או למסגרות בהן הילד שוהה. הקשיים הם של הילד עצמו, ובכל סיטואציה בחיים הם באים לידי ביטוי בצורה שונה. קיימים מצבים בהם הקשיים התפקודיים בולטים יותר, ומסגרות בהן הפגיעה התפקודית משמעותית יותר.
המסגרת הצבאית, ככל מסגרת, היא מסגרת תפקודית משימתית עם היררכיה ברורה, בעלי תפקידים וכללים אופייניים, אך בשונה מרוב המסגרות הקודמות בהן שהה הילד או השתתף, זו פחות סובלנית לחוסר תפקוד. מחד, השירות הוא אתגר והזדמנות להתנסויות ולפתיחת דף חדש לרבים מהמתגייסים, מאידך, הדרישות במסגרת זו שונות במידה רבה מהדרישות במסגרות קודמות. למשל,הפעילות במסגרת זו יכולה להימשך ברצף לאורך שעות ארוכות ולכן טיפול ומתן מענה לקשיים עשוי לשפר משמעותית את התפקוד.
חשוב לציין כי עוד טרם הגיוס, קיימת חשיבות למתן מענה והתייחסות לקיומה של הפרעת קשב וריכוז. השיבוץ לתפקידים שונים במערכת הצבאית מותנה במשתנים רבים ובנתונים אשר נאספים בשלב מוקדם, בעת ההגעה לצווי ההתייצבות בלשכות הגיוס ובמיונים שונים. המבחנים הנערכים בצו ההתייצבות והריאיון האישי הן משימות חד פעמיות הדורשות את מירב המשאבים והנתונים הנאספים בימים אלו מלווים את המועמד לשירות ביטחון עד לתום תקופת השירות במילואים. עבור בנות המועמדות לגיוס, קיימת חשיבות גם לתפקודן במהלך יום המא"ה (מיונים איתור והתאמה), אשר נועד לעזור באיתור והתאמה של המועמדות לגיוס לתפקידים המתאימים לכישוריהן ולתכונותיהן. בשל חשיבותם של ימי המיון השונים, הטיפול במרכיבים שיכולים להפחית ולפגוע ביכולת הביצועית כגון הפרעת קשב וריכוז, לקויות למידה, חרדה ועוד, צריך לקבל התייחסות מוקדמת.
לסיכום, מרבית המתגייסים מתמודדים עם אתגרים וקשיים כבר מרגע הגיוס. כאשר קיים ברקע קושי נוסף עימו הם צריכים להתמודד, המשאבים הנדרשים לא תמיד זמינים ומידת הקושי גוברת. כדי לאפשר התמודדות מתאימה ובכדי להיות מסוגלים להפיק את המרב מן המאמצים הנעשים יש מקום להמשיך את הטיפול וההתערבות שעוזרים ותומכים בתפקוד היומי.
המאמר פורסם במגזין ביו של עיתון הארץ בשיתוף אגודת ניצן, בנושא: מתגייסים לצבא עם לקויות למידה והפרעת קשב - צה"ל מחכה לכם" , ספטמבר 2017.