שינה והפרעות קשב וריכוז/ ד"ר מיכל לוסטיג

האם ילכו השניים יחדיו? האם נפרדים ובלתי קשורים המה? או כרוכים זה בזו?

מאת: ד"ר מיכל לוסטיג – מומחית בפסיכיאטריה, רופאת שינה, מנהלת רפואית של מכוני השינה של אסותא.

רבות נכתב על הפרעת קשב וריכוז בשנים האחרונות, המספרים מהדהדים בראשנו:

כ-10% מהילדים וכ-4% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מהפרעת קשב וריכוז.
הילדים, שמפריעים בשעורים, ההורים הנקראים חזור והקרא לבירור בבית הספר, הילדים המאחרים, הלא מאורגנים, ה"מעופפים", הסטודנטים שלא מצליחים להתרכז בהרצאות, ההורים המתקשים לארגן את הבית ואת סדר יומם וסדר יום ילדיהם, הנהגים מרובי תאונות הדרכים ועוד כהנה וכהנה-תסמינים וסימנים שגורים, שכיחים, שלאט לאט כולנו לומדים לשייכם להפרעת קשב וריכוז.

ומה אם אבוא ואומר שאותם תסמינים של חוסר ריכוז, אי שקט, איחורים, נהיגה לא תקינה ועוד רבים אחרים מאפיינים גם אנשים עם הפרעות שינה, או לחילופין, אנשים עם חסך שינה?
אנשים עם הפרעות קשב וריכוז ואנשים עם הפרעות שינה נושאים עמם תסמינים דומים מאוד.

האם המקור לתסמינים שונה? הילכו שניהם יחדיו?

על שני דברים מהותיים בתחום הקשב והריכוז פחות מרבים לדבר ולכתוב:
האחד – מדובר בהפרעה של חוסר ויסות. אזורים מוחיים מסויימים שלנו אחראים על קביעת קדימויות בהחלטות, עיכוב תגובות מסויימות וזירוז תגובות אחרות, סינון גירויים שונים.
אזורים אלה נמצאו בבדיקות של דימות מוחי, כלוקים באנשים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז – האונה קדם קדמית של המוח למשל, ולמרבה ההפתעה (או שלא) גם בשינה נמצאה ירידה בפעילות אזורים אלה.

האם, אם כך, אנשים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז הם אנשים שבעצם ישנוניים יותר?
זו שאלה שנשאלת כבר שנים רבות, ואכן, לפחות קבוצה של אנשים מתוך הלוקים בהפרעה, סובלת מהפרעת שינה כזו או אחרת, המביאה להיות האנשים ישנוניים יותר ומכך מרוכזים פחות, באי שקט יותר וכו'.

השני – הפרעת קשב וריכוז הנה הפרעה כרונית, והפרעה הנמשכת במהלך היממה – גם ביום וגם בלילה, ובמילים אחרות, גם בעירות וגם בשינה. הטעות לחשוב ,שכשאנו ישנים, כל מוחנו וגופנו ישן. חלקים במוחנו ישנים, בחלקים מהשינה אך לא בכללה. המחלות, לעומת זאת, אינן ישנות כלל, והן קיימות גם כשאנו ישנים ובפרט הפרעת קשב וריכוז.

באנשים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז נמצאו קשיי הרדמות רבים יותר מאנשים באוכלוסייה רגילה, שהיית יתר במיטה ללא שינה, תנועתיות מרובה בשינה, תנועות רגליים בעת השינה.
כל אלה עלולים להביא לכך שהאדם, כשמתעורר משנתו, עדיין יהיה עייף ולא רענן, עובדה שתחמיר את תסמיני הפרעת הקשב והריכוז, וחוזר חלילה.

ולסיום – הייתי מתמקדת בקבוצת אנשים שלהם שעון ביולוגי שונה מהרגיל – אנשים אלה, (וזה פורץ בגיל הנעורים לרוב), שעות העירנות שלהם, שעות הריכוז, הרעב – הנן שעות הלילה, ואילו שעות השינה הטבעיות להם הנן שעות היום – וכשאנו רואים אותם-בעבודה, בבית הספר, בבית, – נראה אנשים לא מרוכזים, עייפים ואינם קשובים. זוהי רק דוגמא לאנשים שאם נאבחן נכון, נוכל לטפל בבעיה –קרי בהפרעה בשעון הביולוגי ולא בתסמין – קרי הפרעת הקשב והריכוז.

חשובה האבחנה לפני הטיפול!
לא כל קשיי ריכוז, או אי שקט הם ביטויים להפרעת קשב וריכוז ראשונית.
הפרעת קשב וריכוז, ושינה – אין ספק כי ילכו השניים יחדיו, יתכן ולא נועדו אך ללא ספק שזורים זה בזה.

המאמר פורסם במוסף bio של הארץ לרגל יובל לאגודת ניצן, פברואר 2015