מה קרה לילד עם הפרעת הקשב כשהפך לבוגר? / ד"ר טמיר אפשטיין

מאת: ד"ר טמיר אפשטיין, פסיכיאטר, מנהל מרפאת פוקוס, המרפאה להפרעות קשב במבוגרים, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר. 

הפרעת קשב מהילדות ממשיכה לתוך הבגרות ואינה מוגבלת רק ללימודים. מבוגרים צעירים נדרשים לתפקד בתחומים

רבים ושונים במקביל, ולעשות זאת היטב, והפגיעה התפקודית שנגרמת בעקבות הפרעת קשב, מגיעה לכל תחומי החיים.

תפקודי קשב לקויים הם תענוג קטן לילד ולסביבתו, אבל אצל מבוגר הם הרסניים. תחשבו מה נדרש מילד ומה נדרש ממבוגר, ובמקביל - מה הסביבה מוכנה לספוג מילד ומה ממבוגר. בין המבוגרים הצעירים הפונים לטיפול, יש רבים שלא אובחנו כילדים. אפשר לשאול, אם זה לא הפריע למטופל בהיותו ילד, מה השתנה שאותן תופעות מפריעות לו עכשיו? ומהן הדרישות לסיים את מערכת החינוך באופן סביר?

אם האינטיליגנציה תקינה והחינוך ממוצע, אז סביר להניח שלא יהיו לנער הפרעות התנהגות. אולי יהיו לו ציונים נמוכים, אבל לא לכולם יש ציונים גבוהים. אולי עליו לעבוד יותר קשה בהשוואה לשאר הילדים בכיתה כדי להצליח, אבל גם זה לא נורא. בסך הכל, המשימות שילד או נער צריך להתמודד איתן הן לא מאד מורכבות, ואם יש הורים שעוזרים לסדר את התיק ומזכירים להכין שיעורי בית מדי פעם וללמוד למבחנים, אז כנראה שיהיה בסדר ובגיל 18 יהפוך הנער לבוגר של מערכת החינוך, גם בלי תעודת בגרות.

אבל כמבוגר הוא נדרש להתמודד עם הרבה יותר משימות מורכבות, מסוגים שונים ובכמה מערכות במקביל, והמערכות האלה פחות סלחניות ממערכת החינוך. ההורים כבר לא מסייעים בהכנת שיעורי הבית והבוגר אמור להתמודד בכוחות עצמו.

 אז כיצד נראה ואיך זה מרגיש להיות מבוגר צעיר עם הפרעת קשב?

הדרישות הקשורות ליכולות קשב ולתפקודים מורכבים גדלות ככל שהילד גדל והנער הופך למבוגר צעיר. הקושי אינו מתבטא רק בלימודים, אלא בכל פעילות וזירה בהן דרוש קשב, וכאלו יש לא מעט. מבוגר צעיר נדרש ללמוד או לעבוד - ולעיתים לעשות את שניהם במקביל, לכלכל את עצמו, לדאוג לעניניו, לקיים קשרים חברתיים וזוגיים, ולעיתים להיות אחראי גם על אחרים.

אם למבוגר הצעיר שלנו יש הפרעת קשב, הוא עושה טעויות של חוסר תשומת לב. טעויות קלות, למשל: לכתוב צ'קים עם שגיאה, אבל הוא גם עלול לטעות בדברים פחות קטנים, כמו למשל, למלא סולר במקום במקום דלק, או להשאיר את הטלפון במקרר. הוא שוכח משימות, כמו לשלם חשבונות, להגיע לפגישות ולהחזיר טלפונים, והוא מאבד חפצים. יש לו בעיות לארגן ולנהל את עצמו - להגיע בזמן, להיות מסודר - והוא מרבה לדחות דברים וקשה לו במשימות רב שלביות. הוא לא תמיד שם לב שקוראים בשמו, והרבה פעמים לא זוכר מה אמרו לו לעשות. הוא לא עושה דברים עד הסוף - כולל דברים מאד פשוטים - הוא מתחיל משימות, עוצר באמצע ועובר לעשות משהו אחר. ובעיקר, קשה לו להיות קשוב לאורך זמן, בהרצאות, בשיחות אחד על אחד, בקריאה, והוא מוסח בקלות - בין אם מגירויים חיצונייים או פנימיים - ובגלל כל אלו, באופן כללי, הוא מנסה להמנע ממשימות שדורשות קשב, כמו קריאה, לימודים או מעבודה שהולכת ומצטברת.

אם קיים גם מרכיב היפראקטיבי-אימפולסיבי, הדברים מסתבכים. אם כן, הוא זז הרבה. כל הזמן. כשהוא יושב, כשהוא עומד, הוא כל הזמן בתנועה, הוא יוצא באמצע ישיבה או שיעור ל"שירותים". הוא כל הזמן עסוק וקשה לו להירגע. זה האדם שלא יהיה מסוגל לצאת לנופש של בטן-גב. כתלות באישיותו, סביבתו וחינוכו, הוא עלול גם להיות חסר סבלנות - הוא קוטע אחרים כשהוא חושב שהוא יודע מה הם רוצים לומר ונתפס לא פעם כבוטה וקצר רוח, קשה לו מאד לחכות בתור, והוא נמנע או עוזב תורים באמצע או נדחף. מכירים מישהו כזה? שנדחף בתור? לא יפה.

בשלב הזה, אחרי שעבר כמה עבודות, או אולי התקשה בלימודים, ואחרי שסביבתו משקפת לו שהיא אינה יכולה להמשיך לשאת את הדחיינות ואת הבלגן שהוא משאיר אחריו, או אחרי שאיבד שוב את הטלפון בפעם השלישית השנה - יש סיכוי שיבדוק את האפשרות שייתכן כי הוא סובל מהפרעת קשב. אם אובחן בעבר, כדאי לשקול לחזור לטיפול.

לסיכום, הפרעת קשב ממשיכה בחלק גדול מהמקרים לתוף הבגרות, והיא אינה מוגבלת רק ללימודים. למעשה, מבוגרים צעירים נדרשים לתפקד בתחומים רבים ושונים במקביל, ולעשות זאת היטב, והפגיעה התפקודית שנגרמת בעקבות הפרעת קשב היא מפושטת, רחבה ומגיעה לכל תחומי החיים. מדובר לא פעם בשנים המשמעותיות ביותר בכל הקשור להתפתחות מקצועית, תעסוקתית ובינאישית, ואיכות התפקוד בשנים אלו עשוייה להיות מכרעת. קשב הוא המצע והחוט הדק שמחזיק את מרקם התודעה והחוויה שלנו, ואנחנו זקוקים לו בתפקוד מיטבי בכל שלב התפתחותי.

המאמר פורסם במוסף bio של הארץ לרגל יובל לאגודת ניצן, פברואר 2015