דף הבית   English
*שם מלא
*דוא''ל
*טלפון
*עיר מגורים
אשמח לקבל עדכונים מאגודת ניצן. בכל עת ניתן להסיר את כתובתך
facebook nitzan page link

הנוסחה החדשה להצלחה


"לקות + למידה = יזמות ויצירתיות, הנוסחה שלא למדתם בבית הספר"
מסביר אודי מירון, יו"ר חברת ענני תקשורת, שהיה תלמיד עם לקות למידה וגדל במערכת
החינוך של שנות ה- 60. על הקשיים, ההתמודדות וההצלחות, בראיון מיוחד למוסף BIO של עיתון הארץ.

מאת: שחר בן פורת

אודי מירון
צילום: בנימין אדם

מהר מאוד בשיחה, בזמן שאודי מירון מספר כיצד גדל במערכת החינוך של ישראל בשנות ה -50 וה- 60 עם לקות למידה, העיניים שלו מתחילות לדמוע. "לא ידעתי מה יש לי, רק ידעתי שאני כותב עם שגיאות כתיב; וידעתי שבכל פעם שבבית הספר היו אומרים לנו 'תלמדו בעל פה משהו למחר', אני מודיע לאימא שלי, ששיתפה איתי פעולה, שאני לא הולך לבית ספר, כי אני לא יכול לעמוד בבושה. וזה מרגש אותי גם עכשיו. זה פצע".

למרות שגיאות הכתיב
הפער בין הבושה שחש מירון במשך ילדותו ונערותו, לה תרמו רבות חלק מהמורים שלימדו אותו, כמו גם שיטת הלמידה המוכרת בישראל, לבין מי שהוא היום, מרשים ביותר. אולי השם אודי מירון אינו מוכר, אבל האיש השפיע על החיים של כולנו: מירון, יליד 1951, הקים בשנת 1988 את חברת I.C.P שהיתה בבעלותם של חברות הכבלים דאז, חברה אשר הקימה את ערוצי הילדים, הספורט, הסרטים והמשפחה.

בשנת 1996 הקים את חברת נגה תקשורת, שיצרה את ערוצי הילדים בצד ערוץ 8. בשנת 2000 הוא הקים את חברת ענני תקשורת, המפיקה 12 ערוצי טלוויזיה, כולל ערוץ החיים הטובים, ערוץ האוכל, ערוץ אגו וניקולודיון, מירון משמש יו"ר החברה. במקביל הוציא לאור שני ספרים: "על החיים ועל המוות", בהוצאת כתר בשנת 2004 , ו"סע הביתה ינקי", בהוצאת כנרת זמורה ביתן, בשנת 2017 .

מירון סיים לימודיו בהנדסת תעשייה וניהול (BSC) באוניברסיטת C.S.U באוהיו, תקשורת (MA) באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה, ומנהל עסקים (MBA) בפקולטה על שם רקאנטיבאוניברסיטת תל-אביב. כל זאת, כשהוא ממשיך לכתוב בשגיאות כתיב. ועוד דבר: לפני שנה עבר את האבחון הרשמי וגילה כי לקות הלמידה שלו מתבטאת, בעיקר, ביכולת להגיב נכון ולשמור על תשומת לב, וכן ביכולת שלו להגיב במהירות ובמדויק.

לקות + למידה = ?
לפני חודשים אחדים, נאם מירון בכנס של אגודת ניצן, וסיפר את סיפורו המרגש. הוא התחיל את המצגת עם תמונה של לוח וגיר, ועליו כתוב המשפט "לקות + למידה = יזמות ויצירתיות, הנוסחה שלא למדתם בבית הספר".

"בהתחלה זו היתה מעין דאחקה קטנה על חשבון מערכת החינוך, לבקש מהמעצב של המצגת שיגרום לה להיראות ממש כמו לוח בכיתה של פעם עם גירים, אבל זה החזיר אותי לפחד שלי מהלוח, לעמוד לידו, בכיתה, ולהיות לחוכא ואיטלולה בגלל שאני כותב עם שגיאות כתיב. הקהל חש בהתרגשות שלי, וכי נראה שזה נגע לרבים בקהל, וההרצאה הפכה להיות הרצאה מאוד דומעת. זה קצת מוזר כשזה מגיע מאיש עסקים, אבל גם לעסקים אני מתייחס כאל הפתעה בחיים שלי, משהו שלא היה מתוכנן".

מירון מספר כי כבר בצעירותו רצה לכתוב ספרים, אבל הצורך בקיום ובפרנסה הביא אותו לעולם הטלוויזיה, בתחילה לערוץ 1 ולטלוויזיה החינוכית, שם נכנס במהרה לתפקידי ניהול. לא שהיו לכך סימנים מקדימים, לפחות לא לפי מערכת החינוך.

"התעודה שלי מכיתה ח', לקראת התיכון, נועדה לשקף לכל מי שמסביבי את היכולות והעוצמות שלי - והם (כותבי התעודה) נכשלו בבחינה הזו. בחיבור קיבלתי מספיק בקושי ובפועל כתבתי ספרים. אז יכול להיות שהמורה לא ידעה מה זה חיבור.

"היתה לי מורה לתנ"ך, שכתבה לי על המבחן: 'תנ"ך אתה לא יודע, אבל על כתיבה כזו לא יכולה לתת פחות מטוב'. בהפוך על הפוך הבנתי שאני כנראה כותב טוב. היו עוד מקרים של מלאכים שעודדו אותי בדרך, ומעל כולם אימא שלי, שקראה בעיניים שלי את היכולות שלי, ולאורך כל הדרך אמרה לי 'אל תקשיב להם, הם לא מספיק חכמים כדי להבין אותך'".

מקצוע התלמידאות
למירון יש בטן מלאה על מערכת החינוך, שבעיניו עדיין ממשיכה לדרוש מהתלמידים של היום את מה שדרשו ממנו בעבר. "כתבתי שני ספרים עם שגיאות לשוניות נוראיות, והייתה עורכת לשונית שתיקנה את זה. אז למה לאמלל ילדים ולגרום להם להרגיש כל כך רע עם עצמם וכלפי החברה, בגלל הבעיה האיזוטרית הזו? אבל זה סימפטום למארג כולו.
מה זה אומר להיות תלמיד טוב? למה אתה נדרש? לקרוא פרק בתנ"ך ולמחרת לספר אותו בבחינה קרוב ככל
האפשר למקור? איפה בחיים זה ישרת אותך? למה זה חשוב לזכור ולשנן? מבחינה מסוימת, אפילו מקצוע כמו חשבון ומקצועות אחרים, פחות רלבנטיים לחיים האמיתיים.

"המציאו מקצוע שנקרא תלמיד, המשתמש במספר יכולות מוגבל של המוח. יש למוח 90 יכולות שונות ומספר היכולות שהמוח משתמש לצורך מקצוע התלמידאות הוא די מוגבל. מדובר בשינון מסוג כזה או אחר, פתירת תרגילים, ופחות או יותר זהו. הכישורים שאנו כן נדרשים אליהם לא נמצאים בבית הספר, אלא באים לידי ביטוי יותר בהפסקות, באינטראקציה בין הילדים. כל מי שנמצא בעסקים יודע כמה חשוב הקשר האישי, הכריזמה, היכולת לשכנע, היכולת להתחבר, לעורר אמון. יש שבנו קריירות שלמות על יכולות אלה, ואיפה הן באות לידי ביטוי בלימודים עצמם?".

היכולות האמיתיות!
מירון נשוי ואב לשלושה ילדים: אמיר (31) מנהל בענני תקשורת; אורן (30) עוסק בחקר התפקוד המוחי של אוטיסטים בבית הספר לרפואה בהרווארד; ואיילת (26 ), סיימה לאחרונה עבודה סוציאלית באוניברסיטת באר שבע. שלושתם, חשוב לציין, מתמודדים גם הם עם לקות למידה. "תמיד חשבתי שמה שאימא שלי היתה אומרת לי הוא מסוג הדברים שהורים אומרים כדי להגן על הילדים שלהם, עד שהפכתי להיות הורה בעצמי, והתחלתי לראות את הפער בין הסבל שהם עוברים עם מבחנים וציונים לבין היכולות האמיתיות שלהם, ועובדה שגם הם פרצו והצליחו והגיעו לאן שהגיעו".

"הבעיה הגדולה, נמצאת אצל אותם הילדים שאין בסביבתם מי שמעודד אותם. מה עם אותו אחד, שיש לו תנאים די דומים לשלי, שכן הקשיב למורים שלו, שאמרו לו שהוא לא מוצלח? שלא היה מישהו שייתן לו את הדחיפה? אולי כל החיים שלו הלכו למסלול לא מאתגר, סתמי, לא מפרה, לא מתגמל, רק בגלל שמישהו החליט שבמקצוע שנקרא תלמיד, הוא לא טוב".


המאמר פורסם במגזין ביו של עיתון הארץ בשיתוף אגודת ניצן, בנושא: חלון לעולמם הרגשי והחברתי של ילדים בעידן הרשתות החברתיות, ספטמבר 2018.