אל תחפשו את החדשנות מתחת לפנס / גיא לוי

גיא לוי, מנהל חדשנות, המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח)

מנהיגים רבים בעולם נדרשים היום לפער ההולך וגדל בין הצרכים של שוק העבודה והכישורים אותם רוכשים התלמידים במערכת החינוך ובמוסדות להשכלה גבוהה. פער זה הוא אחת הסוגיות המרכזיות המטרידות בשנים האחרונות מעצבי מדיניות ואנשי חינוך רבים. שוק העבודה הצומח של המאה ה-21 מאופיין במקצועות חדשים, הדורשים תִפקוּד שונה, יכולות חדשות וכישורים שונים מאלה שהיו נהוגים במאה הקודמת. אנחנו מחוברים באופנים חדשים שלא היו קיימים בעבר, המשפיעים על התפתחותה וצמיחתה של הכלכלה המקומית והגלובלית. מציאות זאת מחייבת פיתוח של דפוסי למידה ומודלים חדשים שיתנו מענה ויתאימו לצרכים המשתנים.

למי שייך העתיד?

סר מייקל ברבר, המוביל את האסטרטגיה והמדיניות הגלובלית של פירסון (Pearson), חברת החינוך הגדולה בעולם, טוען, במסמך מדיניות שפורסם לאחרונה כי "...העתיד יהיה שייך לא לאלה המתמקדים בטכנולוגיה לבדה, אלא לאלה הממקמים אותה בהקשר רחב יותר ורואים בה מרכיב אחד בתהליך של שינוי מערכתי רחב ומקיף."[1] כלומר, ברי לנו היום כי אם אנו שואפים להכין את התלמידים לאתגרים המצפים להם בחיים ובשוק העבודה, עלינו לבצע שינוי משמעותי במבנה וארגון הלמידה בבית הספר, לצאת מהמודל התעשייתי, המאפיין את מערכות החינוך של המאה ה-20, אל העולם הגמיש והפתוח של המאה ה-21. מייקל ברבר מציין מספר מרכיבים עיקריים שצריכים להוביל את המהפכה החינוכית היום, בטבורו של העשור השני של המאה הנוכחית.

המרכיב הראשון הוא היכולת האנושית ללמוד, יכולת השונה מתלמיד אחד למשנהו, המחייבת פיתוח של דרכי הוראה ולמידה חדשות הנותנות מענה לשוֹנוּת בין התלמידים. הטכנולוגיה היא האַפשר (Enabler), האמצעי המאפשר את השינוי הפדגוגי שיעמיד סוף סוף את התלמיד והתלמידה במרכז ויספק לו או לה את תוכני ומסלולי הלמידה המתאימים להם במציאות החדשה. המרכיב השני הוא תכנית הלימודים שחייבת להיות מותאמת למציאות החדשה ולהקנות לתלמידים מיומנויות של חשיבה ביקורתית, קבלת החלטות ופתרון בעיות, שיתופיות ועבודת צוות בתהליכי למידה שיהיו רלבנטיים לעולמו של הלומד. מרכיב נוסף במהפכה החינוכית של מייקל ברבר מדבר על ההזדמנות ללמידה שאינה מוגבלת לבית הספר הפיזי, פורצת את גבולות הזמן והמקום ורואה בתלמיד את המרכז של התהליך החינוכי. אבל, אליה וקוץ בה, באופן שבו פועלים בתי הספר היום לא ניתן להשיג את השינוי הרצוי והראוי, גם המדינות בעלות מערכות החינוך המובילות בעולם, כמו פינלנד וסינגפור, אינן יכולות להשתפר יותר, הם הגיעו לתקרת זכוכית. הפתרון, על פי סר מייקל, הוא אימוץ של חדשנות מערכתית, תפיסה על פיה תהליכי החדשנות קשורים זה בזה ויוצרים מערכת חדשה שלא הייתה אפשרית קודם לכן. לדוגמה, שילוב של למידה אונליין בבית הספר התיכון, תאפשר לתלמידים בחירה מרובה של נושאים, כאלה שאינם קיימים היום בתכניות הלימודים וקשורים למקצועות העתיד, כמו כלכלה סביבתית, ביו רפואה וטכנולוגיה רפואית, או ארגונומיה שתהיה מבוקשת בגלל תוחלת החיים העולה, לצד מקצועות הליבה ומיומנויות הבסיס הנדרשים גם היום. מציאות חדשה זו של למידה אונליין תחייב שינוי מהותי בארגון הלמידה בבית הספר, בתפקיד המורה, באופן בו מתנהלת הלמידה ועוד.

לצאת מהמסגרת

במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) פותחו בעשור האחרון תהליכי חדשנות חינוכית הפורצים את המסגרות הבית ספריות ויוצרים תשתית לשינוי מערכתי. לדוגמה, התיכון הווירטואלי, שהוקם בשיתוף קרן טראמפ, משרד החינוך ומטח, מאפשר לתלמידים בבתי ספר בהם אין מגמות מתקדמות של מתמטיקה ופיזיקה, ללמוד אונליין לבגרות חמש יחידות במקצועות אלה ולהתגבר על אחד החסמים הגדולים לקבלה ללימודי מתמטיקה, מדעי המחשב, הנדסה ומדעים באוניברסיטה, מקצועות בהם יש מחסור גדול בכוח אדם הדרוש היום לתעשיית ההייטק הישראלית.

החדשנות, במקרה זה, פורצת את גבולות המקום והזמן ונותנת מענה לסוגיה המטרידה של שיוויון הזדמנויות. יש חשיבות רבה לתהליכי חדשנות מסוג זה הפועלים במבנה הקיים של מערכת החינוך ומקדמים ערכי יסוד של החברה בה אנחנו חיים ואין ספק שהם ימשיכו להיות ראויים וחשובים. אבל, במציאות של המאה ה-21 זה כנראה לא מספיק, כי הפער בין "העולם האמיתי" ל"עולם החינוך" ממשיך לגדול, ובמטח הבינו שנחוצה פריצת דרך אחרת, שדרוש שינוי פרדיגמה, שצריך לבנות מסגרות ודרכי למידה חדשות, שחשוב לפתח כיוונים אחרים שיתאימו למציאות החדשה ויכינו את דור הילידים הדיגיטליים לאתגרים הממתינים להם בעתיד. הבנה זאת הביאה להקמת MindCET (מיינדסט), מרכז חדשנות ופיתוח עצמאי שיוביל את יצירתה של פרדיגמה חינוכית חדשה ושירתום את תרבות הסטארט-אפ והחדשנות הישראלית לשדה המעשה החינוכי. בסיס הפעילות של מיינדסט נמצא בנגב, בירוחם, מיקום שמצד אחד מאפשר ליהנות מכוחות רעננים ומתהליכי הצמיחה של הנגב, ומצד שני הינו גורם התורם לצמיחה זו.

מיינדסט מורכב משלוש זרועות – גראז', מעבדה ואקווריום היוצרים ביחד אקו-סיסטם (Ecosystem) ייחודי וחדשני של סביבת פיתוח בעולם ה-EdTech.

הזרוע הראשונה, "הגראז'", מיועדת ליזמים וחברות סטארט-אפ בתחום ה-EdTech (טכנולוגיות חינוכית) החל משלב נביטת הרעיון ועד לשלב ההתבססות הראשונית בשוק החינוך. התכנית המובילה בגראז' היא תכנית האקסלרטור, זוהי למעשה תכנית האצה המיועדת להבאת המיזם משלב המוצר הבסיסי המכונה MVP (Minimum Viable Product) לשלב המוצר המוגמר ותחילת חדירה לשוק.

דוגמה טובה הממחישה את ההצלחה של המודל שפותח במיינדסט היא חברת הסטארט-אפ קוד-מנקי (Code Monkey) שפיתחה סביבה לימודית שבה לומדים התלמידים (מכיתה ג') תכנות בשפת מחשב אמיתית, דרך משחק מאתגר ומהנה.

באמצעות משחק התכנות של קוד-מנקי מפתחים התלמידים חשיבה אלגוריתמית שהיא בסיס לפיתוח מיומנויות של פתרון בעיות וחשיבה יצירתית, תכנון וחשיבה גאומטרית, מתמטיקה ואפילו אנגלית. מיומנויות וכישורים אלה נדרשים היום לחיים בכלל ולשוק העבודה המתפתח והמשתנה בפרט. אנחנו יודעים היום שביותר מתריסר מדינות באירופה ובמספר הולך וגדל של מדינות בארצות הברית, לימודי התכנות הם חובה כבר בבתי הספר היסודיים ורשימת המדינות מתרחבת כל הזמן. ההצלחה של קוד-מנקי במספר הולך וגדל של בתי ספר בישראל רתמה את משרד החינוך לבצע מהלכים מעשיים לקידום לימודי התכנות כבר בבית הספר היסודי.

הזרוע השנייה של מיינדסט, "המעבדה", מחברת מורים ובתי ספר לאקו-סיסטם הייחודי של מיינדסט. מטרת

המעבדה היא לגלות ולאסוף את חכמת השטח של המורים והתלמידים, כדי ללמוד מהם רעיונות חדשניים, התנסויות מקוריות, שימושים מעניינים בכלים טכנולוגיים חדשים, וכמובן לאתר ולהבין את הצרכים החדשים שלהם. ליבת הפעילות במעבדה היא תכנית המורים העמיתים המיועדת לאנשי חינוך בעלי רעיון מבוסס טכנולוגיה שהם מעוניינים לקדם. תכנית המורים העמיתים חושפת את המשתתפים למגמות המובילות בתחום ה-EdTech במטרה שישלבו אותן ברעיונות שלהם, ואכן, מרבית המורים המשתתפים בתכנית מפתחים כלים או מוצרים שהתגבשו במהלך הלימוד בתכנית. דוגמה מעניינת הוא המיזם SimEd שפותח על ידי שני מורים למדעים שזיהו את הפוטנציאל הגלום במציאות המדומה (Virtual Reality) להוראה ולמידה של מושגים מופשטים במדעים. האפליקציה שפיתחו מייצרת מגוון סביבות ועולמות המשתלבים בתכניות הלימודים בפיזיקה, ביולוגיה וכימיה הכוללים סימולציות של מציאות מדומה (באמצעות הטלפון החכם ומשקפי הקרטון של גוגל) בהן חווים התלמידים את עצמם כחלק מתופעה הנלמדת, חוקרים אותה ויכולים גם להשפיע על תהליך הניסוי ולפתח רעיונות חדשים.

הזרוע השלישית של מיינדסט, "האקווריום", היא רשת תקשורת ומידע שמטרתה לטפח את החדשנות בטכנולוגיה החינוכית באמצעות יצירה של דיאלוג בין היזמים למורים ולהזין את הפעילות שלהם בידע עדכני מכל העולם. האקווריום יוצר מקום מפגש למומחים ובעלי עניין בתחומים שונים הניזונים מהידע הרב הקיים במיינדסט ותורמים את הידע שלהם, ובכך משלים את מבנה האקו-סיסטם הייחודי של מיינדסט.

הנסיון המרתק של מיינדסט מלמד על הצורך לצעוד בשני מסלולים מקבילים, שעם הזמן ישנו זווית ויפגשו. המסלול הראשון הוא חדשנות מערכתית במסגרות הבית ספריות הקיימות, חדשנות המשפיעה ומעצבת מחדש את ארכיטקטורת השינוי, לדוגמה, מבנה חדש של ארגון הלמידה בבית הספר באמצעות קורסים וירטואליים הנותנים מענה לצרכים האישיים של כל תלמיד. המסלול השני הוא זה הנמצא רחוק מפנס הרחוב החינוכי ומסתכל על התמורות הטכנולוגיות והמגמות החדשות המערערות או משבשות את הסדר הקיים ומציעות כיוונים חדשים והגדרות חדשות של למידה, של מקום ושל זמן.

[1] "Preparing for a Renaissance in Assessment" Hill, P. and M. Barber, London: Pearson, 2014.