אירועי יום ההתרמה של אגודת ניצן - 8 בינואר 2008
ביום ג' 8/1/2008 א' בשבט תשס"ח התקיים יום ההתרמה הארצי של אגודת ניצן וארגוני החרשים. בכל רחבי הארץ התדפקו ילדי בית הספר על דלתות הבתים במטרה להרים תרומה למען ילדים לקויי למידה ולקויי שמיעה.
כמדי שנה השקיעו מתנדבים בכל רחבי הארץ מאמץ מרוכז להשגת מכשור מודרני, אבחונים, מחשבים ושירותים נוספים הנדרשים על מנת לאפשר לילדים אלה הזדמנות שווה עד כמה שניתן, להשתלבות בחברה.
פתיחת יום ההתרמה במעמד ראשי הערים
נצרת עלית
בנצרת עלית נפתח יום ההתרמה בתאריך 23/12/07 בלשכת ראש העיר, מר מנחם אריאב, בנוכחות הגב' חוה בכר, מ"מ ראש העיר, מחזיקת תיק החינוך ויו"ר הסניף והגב' לאה הייט, מנהלת הסניף.
סניף ניצן נצרת עלית זוכה לתמיכה רבה ולשיתוף פעולה עם העיריה.
|
מימין לשמאל: הגב' שרה בכר, מ"מ ראש העיר, מחזיקת תיק החינוך ויו"ר סניף ניצן נצרת עלית, מר מנחם אריאב, ראש עיריית נצרת עלית, גב' לאה הייט, מנהלת סניף נצרת עלית.
|
רמת גן
ראש עירית רמת גן, מר צבי בר התומך ומסייע לילדי ניצן לאורך השנים, פתח בתרומתו ובברכתו את יום ההתרמה, בפגישה שהתקיימה בלשכתו בתאריך 6/12/07. בפגישה נכחו: עוזר ראש העיר- מר רפי פיליפסון,
מנכל העיריה- מר דוד בנימין, סמנכ"ל העיריה - מר עזרא נחום, דובר העיריה- מר ממי פאר, מנהל אגף החינוך- מר משה בודגה, חבר הנהלת ניצן רמת גן- מר גורודצקי שמואל, יו"ר ניצן רמת גן- ג'ב גאולה יפה ומנהלת סניף ניצן רמת גן- שרה און.
חולון
בחולון נפתח יום ההתרמה במעמד ראש העיר, מר מוטי ששון, ביום ג' 8/1/08.
|
מימין לשמאל: מר מוטי ששון, ראש עירית חולון, גב' קטי סאניצקי-מולר, מנהלת סניף חולון, מר רמי גרטלר, ראש תחום אבחון באגודת ניצן.
|
כפר סבא
בכפר סבא נפתח יום ההתרמה במעמד ראש העיר, מר יהודה בן חמו, ביום ג' 8/1/08.
|
מימין לשמאל: גב' יעל פרידמן, מנהלת סניף ניצן השרון, מר יהודה בן חמו, ראש עירית
כפר סבא, מר ארז בוטל, יו"ר ניצן השרון ותלמידות מצוות התלמידים המתנדבים המסייעים בהתרמה, מחטה"ב בר-לב .
|
באר שבע
בבאר שבע נפתח יום ההתרמה במעמד ראש העיר, מר יעקב טרנר, ביום א' 6/1/08.
|
במרכז מר יעקב טרנר - ראש העיר, לידו מר בני קרוצ'י - יו"ר ניצן באר שבע, חברי הנהלה ותלמידים.
|
נהריה
בנהריה נפתח יום ההתרמה במעמד ראש העיר, ז'קי סבג, בתאריך 30/12/07.
אשדוד
יום ההתרמה נפתח באשדוד במעמד מ"מ ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, יחד עם מנהלת הסניף, הגב' רונית בן סימון שבקשה להודות לו על התמיכה האישית והציבורית אשר נותן לאגודה במהלך כל השנה.
לסרי: "אגודת ניצן פועלת ומסייעת לתלמידים רבים להתמודד עם ליקויי למידה. יום ההתרמה חשוב כדי להגביר את המודעות לבעיה ולפתרון הקיים..."
רונית בן סימון: "אין ילד שלא רוצה - יש ילד שלא יכול. כל ילד הוא כמו ניצן הזקוק לטיפוח כדי לפרוח.." בניצן אשדוד, מאות תלמידים מבתיה"ס מטופלים במהלך כל השנה, עוברים אבחונים ומקבלים שיעורים להוראה מתקנת כדי להתמודד עם הקשיים המיוחדים לליקויי למידה".
תל אביב
בתל אביב נפתח יום ההתרמה במעמד ראש העיר, מר רון חולדאי, ביום ג' 8/1/08.
|
רון חולדאי, ראש העיר, מעניק את תרומתו לנציג הדיור של ניצן תל אביב, בועז היימן. מאחור: בר איתן, מנהלת הסניף.
|
|
מימין לשמאל: יוסי שלו - חבר הנהלת ניצן סניף ת"א, אביגיל וולף - אגף בריאות הציבור עיריית תל אביב, רון חולדאי - ראש העיר, בר איתן - מנהלת ניצן ת"א, יהודית טמיר - חברת הנהלת סניף ת"א, לשעבר יו"ר ניצן ת"א, בועז היימן - נציג הדיור של ניצן ת "א ורחל דולב - חברת הנהלת ניצן תל אביב
|
(צילומים מסניף תל-אביב: ישראל סאן)
הרצליה
יום ההתרמה בהרצליה נפתח ביום ב' 7/1/08 במעמד ראש העיר, יעל גרמן וסגנה, יונתן יסעור ובחברת חניכי מועדון ניצן. הארוע נפתח בריקוד "יחד" של חוג הריקודים למתקדמים. לאחר מכן שיתפו החניכים את ראש העיר וסגנה בפעילותם במועדון וסיפרו על המקום שתופס המועדון בחייהם.
ראש העיר, יעל גרמן: "אני מלווה את פעילות המועדון לאורך כל השנים. האווירה החמה מחממת את הלב... מאחלת שתמשיכו להיות ביחד ומאושרים ושכל אחד ואחת יצליחו בכל אשר תרצו".
אופקים
לקראת יום ההתרמה הארצי של אגודת ניצן התקיימה פגישה של צוות ניצן אופקים עם ראש העיר הממונה, מר אריה אזולאי, בלשכתו. נכחו בישיבה: מר שלום מחפוד, יו"ר ניצן אופקים וחבר הנהלה ארצי; גב' רותי רוזן, רכזת סניף אופקים; מר עמיר שטיינפלד, יועץ ארגוני ורכז פרויקטים; מר ציון בן-שימול ומר ניסים ממן, חברי הנהלת הסניף ונציגות ההורים: האם ליאב מימוני ובנה דניאל והאם אנה רז.
יו"ר ההנהלה, מר שלום מחפוד דיווח על התכניות השונות והמבורכות המתקיימות בסניף המקומי. הוא ציין לשבח את שיתוף הפעולה עם ראש מינהל החינוך, מר אבי ביתן ומנהלי בתי הספר. מנגד, העלה מר מחפוד את החובות שהעירייה מחויבת לניצן משנים עברו.
הורי הילדים הביעו שביעות רצון, הן מהצוות להוראה מתקנת, הן מהמטפלים בתחומים השונים והן מהנהלת הסניף. הם שבחו את התקדמות ילדיהם והביעו הערכה על השיפור וההתקדמות שמסייעים לשילובם בכיתות האם.
ראש העיריה, מר אריה אזולאי, הקשיב בכובד ראש והבין לאשורו את חשיבות פעילות ניצן והתרומה הברוכה לתלמידים, מאחר והוא כראש העיר אשדוד, גם יסד, ליווה וסייע לסניף המקומי. הוא גם הבטיח לבדוק אפשרויות שונות לעזור לסניף אופקים.
|
ראש העיר מר אריה אזולאי מברך את שלום מחפוד, יו"ר הסניף ואת ניסים ממן, חבר הנהלת הסניף, לקראת יום ההתרמה הארצי .
|
ראש העיר מר אריה אזולאי עם חברי הנהלת ניצן, הורים וחשב העיריה.
|
(צילומים מסניף אופקים: דרור)
קריות
בטקס מיוחד שנערך בלשכתו, פתח ראש עיריית קרית ביאליק, ד"ר רפי ורטהיים את יום ההתרמה השנתי של אגודת ניצן קריות. במהלך הטקס ענדה מנהלת סניף ניצן קריות, שרה בריש לוורטהיים את סיכת ניצן.
סניף ניצן קריות הוא אחד הוותיקים בארץ, פועל בקרית ביאליק מזה 20 שנה ומעניק שירותים לילדים הזקוקים למסגרת מיוחדת, המאפשרת אבחון וטיפול. בכוונת הסניף להרחיב את פעולותיו על מנת לתת מענה לכל ילד הזקוק לשירותי ניצן. חלק מילדי הקריות מקבלים היום שירותים במקומות אחרים, מרוחקים והעלויות גבוהות. ראש העיריה, שאגודת ניצן קרובה לליבו, מאפשר לאגודה להשתמש בכל המתקנים הנדרשים לקיום הפעילות אותה הם מבצעים במתקני בי"ס נעורים.
מגדל העמק
יום התרמה בסניף מגדל העמק נפתח במעמד ראש העיריה, מר אלי ברדה. יו"ר סניף מגדל העמק, אבי דותן, פנה אל ראש העיר וביקש שיהיה הראשון במתן התרומה לטובת המרכז במגדל העמק. אבי דותן שנענה בחיוב, הגיע אל לשכת ראש העיר, אלי ברדה ושוחח עמו על פעילות ניצן בעיר ועל הידוק הקשר בין המרכז לעירית מגדל העמק.
סניף מגדל העמק פועל מזה מספר שנים ואף זכה ביוזמת ראש העיר אלי ברדה לפעול במקום מרווח ומפואר בשכונת רסקו. הפעילות במקום נעשית תוך כדי שמירת קשר עם מנהל החינוך בעיריה.
פתיחתו של המרכז התאפשרה הודות לפעילותו של אלון רוזנפלד שהוא שגריר של כבוד של הרפובליקה הסלובנית בישראל. פעילותו למען סניף ניצן במגדל העמק באה לא אחת לידי ביטוי בגיוס משאבים ותרומות למען הסניף.
הוד השרון
בהוד השרון נפתח יום ההתרמה ביום ב' 7/1 במעמד ראש העיר מר חי אדיב; דוברת העירייה; הגב' מלי דנינו, מנכ"ל ניצן, מר ארז בוטל, יו"ר סניף השרון; הגב' יעל פרידמן, מנהלת סניף השרון ותלמידות מצוות התלמידים המתנדבים המסייעים בהתרמה, מביה"ס מוסינזון בעיר.
|
מימין לשמאל: ארז בוטל, יו"ר סניף השרון; מלי דנינו, מנכ"ל ניצן; דוברת העירייה; ראש העיר, מר חי אדיב; יעל פרידמן, מנהלת סניף השרון ותלמידה.
|
רעננה
ברעננה נפתח יום ההתרמה ביום ב' 7/1 במעמד מנכ"ל העיריה, מר אמיר שוצמן ; מר ארז בוטל, יו"ר סניף השרון; הגב' יעל פרידמן, מנהלת סניף השרון ותלמידות מצוות התלמידים המתנדבים המסייעים בהתרמה, מתיכון אביר בעיר.
סטודנטים עם ליקויי למידה מעמותת לשם השתתפו בהסברה לתלמידים בכל רחבי הארץ
במסגרת יום ההתרמה של אגודת ניצן וארגוני החרשים השתתפו לראשונה סטודנטים עם ליקויי למידה מעמותת לשם בהסברה לתלמידים בחטיבות הביניים ובתיכונים בכל רחבי הארץ. הפרויקט הינו יוזמה משותפת של מנכ"ל לשם, מר גיא פינקלשטיין ושל מנכ"ל אגודת ניצן, הגב' מלי דנינו.
הסטודנטים הגיעו לכיתות והסבירו על לקויות הלמידה מתוך החוויה האישית והדרך הארוכה שהם עברו עד שהגיעו ללימודים גבוהים. סיפורם האישי מהווה דוגמא לתלמידים המתמודדים עם הקשיים ויש בו כדי להפיח
תקווה להצלחה.
רוח ההתנדבות של עמותת לשם והעומד בראשה, גיא פינקלשטיין בשיתוף הפעולה בין העמותות, מהווה דוגמא לפעילות של גורמים במגזר השלישי החוברים יחד למטרה משותפת.
לצפייה בכתבה על גיא פינקלשטיין, שפורסמה בעיתון הארץ לחץ כאן.
ניצן בתקשורת
ביום ההתרמה התארחו בתכנית "יש עם מי לדבר" בגלי צה"ל, הגב' מלי דנינו- מנכ"ל ניצן, דר' חביבה אייל - פסיכולוגית חינוכית והגב' טלי גיגי - אם לילד לקוי למידה, בנושא: "התנהלות ההורים מול לקויות הלמידה של ילדיהם: איך לפתור דילמות בבית? איך להתמודד עם הצד הרגשי? איך לסייע לילדים?"
התכנית הונחתה ע"י ציפי גון גרוס.
ביום ב' 7/1 התארחה הגב' מלי דנינו, מנכ"ל ניצן בתכנית "עושים צהריים" עם יעל דן בגלי צה"ל .
במסגרת "התכנית הכלכלית" בערוץ 2 שודרה כתבה בנושא הסקר המקיף שנערך ע"י אגודת ניצן, אשר בדק את היקף תופעת לקויות הלמידה וקשיי הקשב והריכוז בארץ. בנוסף נתנו המלצות מתי לגשת לאבחון.
הגב לאה הייט, מנהלת סניף נצרת עלית התראיינה ברדיו "קול רגע" ודברה על מספר הילדים המאובחנים בסניף.
אירוח מומחים בקהילות - נענע, NRG ו- MSN
ביום ג' 8/1, יום ההתרמה לאגודת ניצן, התארחו הגב' מלי דנינו, מנכ"ל ניצן וצוות ניצן ב- NRG קהילות והשיבו לשאלות הגולשים בנושא ליקויי למידה והפרעות קשב וריכוז.
לצפייה בארוח לחץ כאן
בנוסף התארחו הגב' דנינו וצוות ניצן בפורום באתר MSN והשיבו על שאלות הגולשים בנושא דרכי אבחון, שיטות טיפול וסיוע לילדים ולהוריהם.
לצפייה בארוח לחץ כאן. 
ביום ב' 7/1 התארח צוות מומחים של אגודת ניצן בפורום באתר נענע בנושא הורות לילדים עם ליקוייי למידה והפרעות קשב וריכוז והשיבו לשאלות הגולשים.
לצפייה בארוח לחץ כאן. 
פרסומים בעיתונות הארצית ובאתרי האינטרנט לקראת יום ההתרמה
הוראה מתקנת להורים
כתבתה של סמדר שיר במוסף "רק בריאות" בעיתון ידיעות אחרונות, 6/1/08
המורה הודיעה לאמא של ירון שבנה מסרב להשתתף בטקס שבועות. האם שאלה את בנה מה הסיבה, והוא ענה ש"זה סתם טקס טיפשי ומטומטם". האם, שלא רצתה להחריף את קשייו החברתיים בכיתה, הבטיחה לו פרס על ההשתתפות, הם התווכחו על גובה הפרס, וכשהגיעו להסכמה פרץ ירון בבכי ואמר: "אני בחיים לא אדע לרקוד את מה שהם רוקדים בטקס". האם ענתה: "לא נורא, בטקס יש גם שירים".
כשהגיע היום הגדול, ירון שר עם חבריו לכיתה. כשהם התחילו לרקוד, הוא נעמד ליד אמו, הסתכל על הרוקדים ופתאום אמר: "עכשיו אני יודע את הריקוד לא פחות טוב מהם". האם לא הבינה את כוונתו וטענה שאילו השתתף בחזרות, יובך ויהרוס את מעמדו בכיתה, אז הוא החליט לא להשתתף, אבל בעמדה של צופה הוא למד. בעקבות כך סוכם עם המורה על נוהג חדש: היא תרשה לירון לצפות בהכנות לטקסים והוא יצטרף לעשייה רק כשיגיד שהוא מוכן.
הסיפור האמיתי הזה מופיע בספר "ההורה כמאמן" שכתבה מלי דנינו, מנכ"ל ניצן, עמותת הורים לילדים עם ליקויי למידה והפרעות קשב וריכוז, שמחרתיים תערוך יום התרמה ארצי (יחד עם ארגוני החרשים). המטרייה של ניצן מסוככת על כל ילד עשירי בישראל, במגוון רחב מאוד של בעיות, מלקויות קלות כמו דיסלקציה ודיסגרפיה (שמהן סובלים 15% - 10% מהאוכלוסייה בארץ ובעולם) ועד ללקויות קשות מאוד של קשיים בהסתגלות, בהתמצאות ובתפקוד (2% מהאוכלוסייה), שדורשות מסגרות של החינוך המיוחד ומערכי דיור סיעודי לאנשים שלא מסוגלים לדאוג לעצמם.
ההורה כסניגור
בשנתיים האחרונות יזמה דנינו פעולות שונות שנועדו לתמוך בהורים של ילדים שסובלים מלקויות למידה ומהפרעות קשב וריכוז ולהעצים אותם. "להורים יש תפקיד קריטי בהצלחה או חלילה בכישלון של הילד", היא אומרת. "הם המפתח החשוב לשינוי, ודווקא בהם, המשאב המשמעותי והזמין ביותר, מערכת החינוך רואה לא פעם סוג של מטרד".
לצד אוניברסיטה להורים (סדרת ההרצאות שמתקיימת זו השנה השלישית ועוסקת במעגל החיים, מהגיל הרך ועד לחיים הבוגרים, מהגיל הרך ועד לחיים הבוגרים) וטיפול פרטני (פרנטס קואוצ'ינג) בנתה דנינו, שבעבר הקימה את האגף לליקויי למידה במשרד החינוך, קבוצת תמיכה להורים שנקראת "מתמיכה לסנגור. "אנחנו עוזרים להורים לסנגר בעד הילדים באמצעות הפיכתם למתאמי הטיפול- 'קייס מנג'רס'. הם אלה שאחראים על התיק, שהוא ילדם, והם אלה שמנהלים את הדיאלוג עם בית הספר ממקום של ידע".
קבוצת התמיכה כוללת 12 מפגשים ומנחות אותה ענת כצנלסון, פסיכולוגית חינוכית, ומיכל מולדבסקי, יועצת חינוכית וראש תחום הורים בניצן.
שתי אמהות שסיימו לאחרונה את הסדנה מספרות באומץ ובכנות על הכעס והתסכול שחשים הורים בעמדם מול "ילד בעל פוטנציאל שפשוט לא מסוגל" עד לשלב ההשלמה, שממנו אפשר להצמיח קשר חדש:
חנה צימרמן, מהנדסת מחשבים מצור יגאל, היא אם לשלושה. גולן (בת 13) וגונן (בן 7 וחצי) מוגדרים כמחוננים ובעלי לקויות למידה. "האבחון של גולן ארך זמן רב", מספרת חנה. "היא סיימה את כיתה א' בלי שידעה לקרוא, אבל בכיתה ב' היא לימדה את עצמה בדרך משלה. יום אחד היא לקחה את הארי פוטר ולא הוציאה אותו מהיד שסיימה. "בכתה ג' היא השאירה לי פתק "הלכתי לחפש את שניר" שהכיל את כל שגיאות הכתיב שאפשר להעלות על הדעת, כולל בשם של אחותה הגדולה, וזה כבר באמת נראה לי מוגזם. באבחון נמצאה דיסלקציה והסבירו לנו שהיא קוראת רק מילים שלמות, מפני שהיא לא מסוגלת לפרק מילים להברות ולצלילים. זה לא נשמע לנו כל כך נורא, במיוחד לאור העובדה ששמעתי אותה מסבירה לאחיה הקטן על אחוזים ושברים, אבל המצב החריף. היא לא הכינה שיעורי בית, לא הצליחה לעמוד בקצב של מבחנים, הבעיות הפנימיות יצרו קשיים חברתיים, ובכיתה ו' היא ישבה חודש שלם בבית. היא לא הסכימה ללכת לבית הספר ונאלצתי להודות שאין לה מה לחפש שם".
צימרמן הקדישה את החופש הגדול לחיפוש אחרי עזרה (הסתובבתי בכל הארץ, בין פסיכולוגים לנוירופידבק ומה לא"), עד שהגיעה לניצן ושמעה שהצעד הראשון שעליה לעשות הוא להוריד את הלחץ. "העצה החשובה ביותר שקבלנו, אחרי אבחון פסיכולוגי ודידקטי היתה: תניחו לילדה, במקום להתנגש בה לכו עם החזקים שלה". אומרת צימרמן". אני יודעת שהעצה הזאת עשויה להתאים לכל ילד, אבל במקרה שלנו היא פשוט שנתה את החיים. עד אז, כל בוקר התחיל במריבה בגלל שהילדה לא הצליחה להתארגן לבית הספר. כשהורדנו את הלחץ היא הבינה שהאחריות מוטלת עליה. כיום בשש וחצי בבוקר יש לה הסעה לבית הספר והיא לא אחרה ולא השתמטה אפילו יום אחד".
עם גונן האבחון היה הרבה יותר מהיר. "גם הוא סיים את כיתה א' בלי לדעת לקרוא, וגולן אמרה לנו: "הוא כמוני, גם אני לא הבנתי איך כולם מזהים את הסימנים". היום יש לו מורה להוראה מתקנת, שלימדה אותו להתרכז בעזרת קפיצות בחבל ותרגילים מוטוריים שמשלבים את כל הגוף. הוא מתעמל, מתרכז ורק אז יוצא למסע. היום הוא כבר קורא, אבל לאט. הוא עוד לא המציא את השיטה שמתאימה לו. גולן, שהמציאה לעצמה את שיטת הקריאה, מתקשה לקרוא באנגלית, ואנחנו מנסים להתחקות אחרי הדרך שפיתחה כדי ליישם אותה בשפה זרה. כאן, בסדנה, למדנו כמה חשוב להקשיב לילדים שלנו. הרבה פעמים הפתרונות מתחבאים אצלם".
גם הלחץ הסביבתי לא הקל על אמם של גולן וגונן. "רק כשהגעתי לסדנה הבנתי עד כמה נזקקתי לתמיכה נפשית. הבנתי שהם לא עושים דווקא, שהם לא שוכחים כדי להרגיז אותי, שהם באמת רוצים להצליח ולרצות אותי ולשמח אותי, אבל בתחומים של סדר וארגון, לדוגמה, הם חסרי אונים".
להפסיק להיות שוטר
אלה לוסטיג, ציירת תל-אביבית, היא אמו של שון (16 וחצי), שמעולם לא חיבב את הלימודים. "ביסודי הוא הלך לבית הספר שלושה או ארבעה ימים בשבוע, לא יותר, ולא הכין שיעורים, אבל המורים לא התלוננו. כשנסענו לבלגיה המורים לא הסכימו לקבל אות אורח החיים הזה, וכל בוקר היו מריבות. כשחזרנו מחו"ל הוא נכנס לכיתה י' ואחרי עשרת ימי הלימודים הראשונים עזב את התיכון ולא הסכים לחזור. לא עזרו השיחות ולא עזרו הצעקות. חצי שנה הוא ישב בית, עד שפנו אלינו מהעירייה לבדוק למה הנער חסר מסגרת, ואז הלכנו לאבחון שהצביע על דיסלקציה ובעיות קשב וריכוז".
היום לומד שון ארבע פעמים בשבוע בתכנית היל"ה שמיועדת לבני נוער שנשרו מבתי הספר. הלימודים מתקיימים בין שתיים בצהריים לשש בערב, כדי לעקוף את צרות הבוקר, בהוראה כמעט פרטנית. כשהוא לא לומד הוא ישן, "הסדנה עזרה לי להבין את הייחוד שלי ולקבל אותו כמו שהוא", אומרת אמו בהתרגשות. "עדיין לא מצאתי את הפתרון האבסולוטי, אבל אני כבר לא כועסת, פחות צועקת ומבינה שאם אני מתוסכלת אז הוא מתוסכל לא פחות ממני ואולי אפילו יותר, בגלל שהוא זה שמרגיש את הפער בין היכולת השכלית ליכולת הביצועית שלו.
"הוא מאבד מפתחות, יוצא מהבית בלי לכבות אורות, ואם לא אזכיר לו לצחצח שיניים הוא ישכח, אבל בסדנה הפנמתי שאני צריכה לזרום איתו במקום ללכת נגדו. יש איקס מסוים שהוא יכול לתת, וזה מה שהוא נותן, ואין סיבה שאצפה ליותר. היום, כיוון שאני כבר לא כועסת וצועקת, החיים בבית נפלאים. אפילו חזרנו להתחבק ולהתנשק".
הסדנה כוללת הרצאות, סרטים ומשחקי סימולציות של מצבים שונים, אבל חלק חשוב ממנה הוא המפגש עם הורים שמהווים אחים לצרה. האמהות מספרות שבפגישות הראשונות הן הציצו לצדדים, "ראינו אנשים נורמלים, כמו המשפחה שלנו, וחשבנו שאם זה קורה גם אצלם אז אולי מצבנו לא כל כך נורא".
מלי דנינו מדברת על הצורך בשינוי דפוסי התנהגות שלא הובילו לתוצאות חיוביות. כדוגמא היא מביאה אבא מסור שמדי יום התעקש לבדוק את שיעורי הבית של בתו בטקס שגרר ויכוחים ומריבות. "בסדנה הוא למד שני דברים: להתפטר מתפקיד השוטר ולהפוך את הזמן שהוקדש לבדיקה לזמן איכות. היה לו קשה מאד לבצע את השינויים האלה. הוא היה משוכנע שאם יפספס בדיקת שיעורים אחת הילדה תיכשל, אבל בפועל, מרגע ששחרר את החבל, הציונים של הילדה רק עלו. היום כל ערב, במקום לשבת בחדרה מול הספרים, הם יוצאים לטייל".
"כשנוצרת דינמיקה של הקשבה, הילד נענה לה", מסכמת מיכל מולדבסקי שפוגשת את ההורים של המאובחנים הטריים כשהם מגיעים לניצן – מתוסכלים, כועסים, חלקם אף מרחיקים לכת ומגדירים את האבחנה כהתמודדות עם אבל. "יש הורים שבפעם הראשונה מבינים למה לילד שלהם יש קוצים בישבן, מה עומד מאחורי התזזיתיות המעצבנת ולמה באמצע השיעור הוא קם ויוצא. והילד מאושר כשהוא יודע שאמו או הוריו הלכו לסדנה כדי להבין את שפת הדיבור שלו ולתווך בינו לבין המורים, כדי שלא יראו בו תלמיד מופרע".
"כשהילד הרגיש שהוא מצליח - הוא היה גאה"
כתבתה של דוידה גינטר באתר NRG, ינואר 2008
(צילום אילוסטרציה)
אם חד-הורית לשני ילדים לקויי למידה, מתארת כיצד הושב להם הביטחון העצמי ע"י אגודת ניצן. סיפור מרגש לרגל יום ההתרמה ללקויי למידה וחירשים.
בשנים האחרונות חלה עלייה במודעות הציבורית למצוקות של ילדים, בני נוער ומבוגרים הסובלים מלקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז וקשיי התנהגות והסתגלות. נתונים חדשים המתפרסמים לקראת יום ההתרמה השנתי של אגודת "ניצן" וארגוני החירשים בישראל, הנערך היום, מגלים כי שליש מההורים לילדים בגילאי 6-18 בארץ סבורים שלפחות אחד מילדיהם סובל מלקויות למידה או הפרעת קשב וריכוז.
"ההורים כיום מבינים שאין יותר טעם לטאטא כבעבר את הקשיים מתחת לשטיח, אלא דווקא זיהוי מדויק של מקור הקשיים עשוי להיות מנוף להשגת עזרה לילדים ולמידה מותאמת לצורכיהם כדי למקסם את ההישגים", אומרת עפרה אלול, יו"ר אגודת "ניצן".
מסקר שערכה האגודה עולה שבין 180 ל-190 אלף ילדים סובלים בפועל מהפרעות קשב וריכוז או מלקויות למידה. "זהו נתון שהוא מעל ומעבר להערכות ולנתונים שבידינו, המצביעים על כך ש- 10%-15% מהאוכלוסייה מתמודדים עם לקות למידה כלשהי", מסבירה אלול.
לקריאת הכתבה המלאה באתר NRG לחץ כאן.
על לקויות למידה ודרכי התמודדות - מתוך אתר NFC
מה הן לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז?
אגודת ניצן מציעה 11 כלים בסיסיים להתמודדות עם הבעיות:
קל להתבלבל בין לקות למידה ובין הפרעת קשב וריכוז. את המקור לבלבול ניתן לאתר כבר בתחילת המאה ה- 20, כאשר לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז נכללו בקטגוריה אחת שנקראה: MBD (נזק מוחי מזערי). כיום, קיימת הבחנה בין שתי הלקויות:
לקות למידה הנה קושי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות, על-רקע נוירולוגי. אין הכוונה לקשיי למידה הנובעים מפיגור שכלי, פיגור סביבתי או מבעיות רגשיות מכבידות. תלמיד יוגדר כלקוי למידה אם מתקיימים בו שני תנאים:
1. קיים פער משמעותי ומתמשך בין הישגיו הלימודיים למצופה ממנו בגילו, בתנאי שהוא משקיע, החינוך שלו מקובל, הוא לומד בלי מעברי שפה או תרבות, הוא בריא בנפשו ובגופו.
2. קיים פער משמעותי בין הישגי התלמיד לבין כישוריו השכליים, כפי שנבדקו במבחנים אובייקטיביים.
הפרעת קשב וריכוז (ADHD) הנה תסמונת נוירופסיכיאטרית המאופיינת על-ידי הפרעות בריכוז, פעילות יתר ואימפולסיביות.
ממצאי מחקרים מצביעים על מידת שכיחות גבוהה של קיום בו זמני של שתי הלקויות: בין 15% ועד 80%. קיום בו זמני של לקות למידה ובעיית קשב וריכוז, עלול להעצים את קשיי התפקוד הלימודי ואת קשיי התפקוד ברמה הרגשית והחברתית.
ילד עם בעיות בכישורים ניהוליים ובעיות קשב, חווה עולם חסר שקט, חסר ארגון, מבולבל, לא עקבי, מתיש ומציף. הוא מתקשה להתנהל בעולם על-מנת לזכות בהצלחה ובתשבחות, וגם כאשר הוא מבין מה עליו לעשות, יש לו קושי להתמיד. בד"כ, הפער בין הכוונות לתוצאות - מאכזב גם אותו. ההתנהלות היומיומית בבית ובבית הספר קשה ומכבידה ומלאה משברים. הבעיות בקשב ובכישורים הניהוליים מקרינות על כל תחומי החיים: הלימודי, התנהגותי והחברתי. לרוע המזל, על-רקע הכישלונות, ילד שכזה נוטה להסיק כאילו הוא לא יוצלח.
ישנם מקרים, שבהם ילדים כאלו רוצים להגן על עצמם מתחושת הכישלון, והם עושים זאת באמצעות המסקנה: כאילו הוריהם והמבוגרים סביבם הם אלה שעוינים ולא מבינים.
על-מנת להביא את ילדים כאלה לתפקוד תקין - הם זקוקים להבניה, להנחיה ולהשענות על הכישורים הניהוליים של הסובבים אותם. הורים לילדים אלה חייבים להיכנס לתפקיד ה"פרקליטים" של הילד, לייצג את אותו במסגרת החינוכית ולתבוע מענה למגוון צרכיו.
לקריאת הכתבה המלאה באתר NFC לחץ כאן
תרומה אמיתית / ציפי מזר
מתוך "שער למתחיל", 19/2/07
שליש מההורים סבורים שילדיהם סובלים מלקויות למידה
מתוך מדד לקויות הלמידה של אגודת ניצן שערך מכון המחקר סמית' קלקא
אשר פורסם לקראת יום ההתרמה
לקראת יום ההתרמה השנתי של אגודת ניצן מתפרסמת תמונה קודרת על מצב הילדים עם קשיי הלמידה במדינת ישראל: ריבוי בילדים עם קשיים בלימודים, ריבוי באבחונים, חוסר של ידע וכלים אצל ההורים כדי לסייע לילדים, תחושת ההורים שהמדינה מתנערת מאחריותה ומתפקידה בתחום וכן נטל כספי כבד על ההורים.
הנתונים לקוחים מתוך סקר, שנערך על ידי מכון המחקר: 'סמית קלקא מחקרים יישומיים' בקרב 400 גברים ונשים, המהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית ההורים לילדים בגילאי 6 – 18.
כמה ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ו/או לקויות למידה יש במדינת ישראל?
הסקר מצא כי שליש (32%) מההורים לילדים בגילאי 6 – 18 מדווחים כי למיטב הבנתם ילד אחד שלהם, או יותר, סובל מהפרעות קשב וריכוז ו/או מלקויות למידה!!! מכון סמית קלקא חישב ומצא כי בפועל מדובר בלפחות כ- 180,000 – 190,000 ילדים. בפילוח הממצאים לפי נתונים דמוגראפיים נמצאה שכיחות גבוהה יותר של התופעה בקרב בעלי משפחות בעלות הכנסה ממוצעת ומעלה.
יתר על כן, למעלה משני שליש מהציבור (69%) מכיר באופן אישי ילדים, או בוגרים שיש להם לקויות למידה ו/או הפרעות קשב וריכוז (היכרות שעולה ככל שעולה רמת ההשכלה).
לדברי עפרה אלול, יו"ר אגודת ניצן, "זהו נתון שהוא מעל ומעבר להערכות ולנתונים שבידינו, המצביעים על כך ש- 10% - 15% מהאוכלוסייה מתמודדים עם לקות למידה כלשהי. האחוז הגבוה הזה מצביע על שבירת הסטיגמות בשני מישורים: ראשית, ההורים מגלים פתיחות לנושא ומוכנים להודות בכך שייתכן כי הסיבה לקשיים היא לקות למידה. שנית, ההורים כיום מבינים שאין יותר טעם לטאטא כבעבר את הקשיים מתחת לשטיח, אלא דווקא זיהוי מדויק של מקור הקשיים - עשוי להיות מנוף להשגת עזרה לילדים ולמידה מותאמת לצרכיהם כדי למקסם את ההישגים".
בפועל, כמה אבחונים מתבצעים במדינת ישראל?
הורים בארץ מודאגים מהאפשרות שיש לילדם לקות למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז. לראייה, 87% מההורים המודאגים ביצעו אבחונים לילדים.
נתון מפתיע, שהתגלה בסקר, הוא שחלק לא מבוטל (כרבע) מההורים לילדים הרגילים (ללא לקויות הלמידה והפרעות הקשב והריכוז), גם הם פנו לאבחונים. ובסה"כ: 46% מכלל ההורים בארץ לילדים בגילאי 6 – 18 ביצעו אבחון לאחד מילדיהם לפחות.
האם ישנן עדיין דעות קדומות בנוגע לרמת המשכל של הילדים הללו?
מהסקר עולה כי הדעות הקדומות בתחום זה חלפו מן העולם. 35% מכלל ההורים (לרבות אלו שדיווחו כי יש להם ילדים "רגילים" – ללא קשיים), מאמינים כי רמת המשכל של הילדים עם הפרעות הקשב והריכוז ו/או לקויות הלמידה – גבוהה יותר משל הילדים "הרגילים". 37% מכלל ההורים סבורים שרמת המשכל זהה לזאת של הילדים ה"רגילים", 19% מההורים לא יודעים להשיב, ורק 9% סוברים שרמת המשכל של הילדים עם הקשיים נמוכה מזאת של הילדים "הרגילים". מקרב ההורים לילדים עם לקויות, 55% מאמינים כי רמת המשכל של הילדים הללו - גבוהה יותר משל הילדים "הרגילים".
מי העלה לראשונה את האפשרות שלילד יש בעיה (הדודה? השכנה? הגננת? המורה?)
ההורים הם הגורם הראשון במעלה לזיהוי הבעיה. למעלה ממחצית מההורים לילדים עם לקויות למידה ו/או הפרעות קשב (55%) העלו לראשונה את האפשרות לבעיה. ב- 12% מהמקרים הייתה זאת הגננת, או גורם אחר בגן, ב- 28% מהמקרים היה זה ביה"ס. 5% מההורים דיווחו מדובר בגורמים אחרים.
האם יש להורים יש כלים להתמודד עם הקשיים של הילדים?
ממצא מטריד. 44% מההורים שילדיהם יש בעיה כלשהי מצהירים כי חסרים להם הכלים והידע על מנת לסייע לילדים להתמודד עם הקשיים!
ובאיזה תחומים בעיקר חסרים לך ידע, או כלים? נשאלו אותם הורים, שהודו בבעיה? (ניתנה האפשרות להזכיר יותר מבעיה אחת). 49% מהורים אלו דיווחו כי חסרים להם כלים וידע בתחום הדידקטי, ל- 39% מאותם ההורים חסרים כלים להתמודד עם התחום הרגשי שלהם עצמם!, ל- 41% חסרים כלים להתמודד עם התחום הרגשי של הילד, 7% הצהירו כי חסרים כלים להתמודד עם התחום המוטורי.
האם מדינת ישראל מסייעת מספיק לילדים עם לקויות הלמידה ו/או הפרעות הקשב והריכוז?
לתשומת לב שרת החינוך, יולי תמיר, 69% מכלל ההורים לילדים בגיל מערכת החינוך בארץ, סבורים כי המדינה מסייעת פחות מידי לילדים עם הקשיים. רק 11% סבורים כי המדינה מסייעת במידה מספקת
(19% אינם יודעים, ואילו 1% טענו שהמדינה מסייעת יותר מידי לאותם הילדים).
כמו-כן, מסתבר כי להורים לילדים עם הקשיים יש "בטן מלאה" על המדינה. למעלה מ- 80% מהם סבורים כי המדינה מסייעת לילדים שלהם פחות מידי.
הנטל הכספי על ההורים לילדים עם קשיים גבוה יותר!
78% מכלל ההורים במדינה מאמינים כי הנטל הכספי בגין לקויות הלמידה ו/או הפרעות הקשב הוא גבוה יותר. מקרב ההורים לילדים עם הלקויות – 89% מסכימים לטענה זאת.
והאם ההשקעה בילדים הללו משתלמת?
92% מההורים לילדים עם הלקויות והפרעות הקשב והריכוז מאמינים כי השקעה גדולה יותר בילדים שלהם תאפשר להם "ליישר קו" עם הישגי הילדים האחרים! 80% מההורים ל"ילדים הרגילים", אשר מאמינים שהשקעה גדולה יותר בילדים עם הלקויות תאפשר להם ל"יישר קו" עם הילדים הרגילים.
אגודת ניצן משקיעה בהורים
לדברי עפרה אלול: "המעקב אחרי שורת המדדים, שיאמדו את היקפי תופעת לקויות הלמידה ו/או הפרעות הקשב והריכוז – מצוי בתחילת הדרך. גילינו בדו"ח המתפרסם היום מודעות גדולה לנושא, בעיקר בקרב הורים ממעמד סוציואקונומי בינוני ומעלה, שהם נגישים יותר למידע בתחום, נגישים יותר לאנשי המקצוע המאבחנים ובעלי משאבים כלכליים למימון האבחונים ולסבסוד הטיפולי הנלווה. בין היתר, אנחנו מזהים בדו"ח ובמפגשים בשטח מצוקה גדולה בקרב ההורים להתמודד עם הקשיים הרגשיים שהם עצמם חווים, ועם הקשיים הרגשיים של הילדים. מניסיוננו, ההורים הם הגורם המרכזי בתהליך החינוך של הילד. הורה מבין, מעודכן, מחושל ורגיש לצרכי ילדו, יתרום להישגיו ברמה הלימודית, החברתית והרגשית יותר מכל גורם אחר".
מלי דנינו, מנכ"לית ניצן, אומרת: לאחרונה האגודה שמה לה למטרה לטפל בראש ובראשונה בהורים. האגודה מפעילה קבוצות תמיכה להורים במחירים מסובסדים, פרויקט מבוקש בשיתוף אוניברסיטת ת"א, הקרוי: אוניברסיטה להורים – גם הוא במחיר שווה לכל נפש, ולאחרונה הופץ החנויות: " הספר ההורה כמאמן" – ספר הדרכה המיועד להורים לילדים עם לקויות הלמידה ו/או הפרעות הקשב והריכוז.
בשאלונים, שהפיצה אגודת ניצן בקרב ההורים, שהגיעו לקבוצות התמיכה ולאוניברסיטה להורים, נמצא כי האינטרנט הוא כלי המידע המרכזי עבור ההורים שמאבחנים בעיות אצל הילדים. רובם גם התרוצצו בין אנשי מקצוע שונים על מנת להתייעץ ולאסוף עוד ועוד מידע (ובעיקר: אצל מאבחנים, אנשי חינוך, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, פיזיותרפיסטים, אנשי מקצוע פרא רפואיים ועוד). ההוצאה הכספית בגין הטיפול בכל ילד נעה בין אלפי שקלים בודדים לעשרות אלפי שקלים לאורך השנים.
לקריאת הכתבה שהתפרסמה בנושא בתאריך 6/1/08 ב"נענע חדשות" לחץ כאן.
לקריאת הכתבה שהתפרסמה בנושא בתאריך 8/1/08 באתר NFC לחץ כאן.
לקריאת הכתבה שהתפרסמה בנושא באתר "ילדים שלי" לחץ כאן.
ומן העיתונות:
|
מתוך העתון היומי "24 דקות":
 |
כתבתו של אור קשתי
בעיתון הארץ, 7 בינואר:
יוזמה משותפת של אגודת ניצן ומכון מופת
אגודת ניצן ומכון מופ"ת - בית ספר למחקר ופיתוח תוכניות בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות היו שותפות להוצאה לאור של ערכת האבחון א-ת, ערכה המעמידה לרשותם של אנשי המקצוע בתחום, סוללת מבחנים מהימנים ותקפים המאפשרת להם להשתית את האבחנה של לקות בשפה הכתובה על בסיס מוצק.
לרגל יום ההתרמה החליטו אגודת ניצן ומכון מופ"ת לאפשר רכישת ערכת א-ת במחיר מיוחד של 1,200 ₪ במקום 2,200 ₪, למאבחנות אשר הוכשרו להשתמש בה.
בתמורה תופננה המאבחנות לסניפי ניצן לצורך אבחון או טיפול בילדים עם ליקויי למידה.
תלמידות קורס אבחון אשר הינן מורות להוראה מתקנת מוסמכות תקבלנה את האפשרות לרכוש את הערכה במחיר המוזל, במידה והן תענקנה בחינם 10 שעות הוראה מתקנת לילדים עם ליקויי למידה, בסניפי ניצן .
המבצע מתקיים לתקופת זמן מוגבלת, לרגל יום ההתרמה ומטרתו לאתר, מוקדם ככל האפשר, ילדים אשר קיים לגביהם חשש לקיומה של לקות למידה, ולהבטיח את הטיפול בהם במסגרת בתי הספר.