טקס חלוקת מלגות בסניף רמת גן
ביום שלישי , י' בסיון תשס"ו, 6.6.06 התקיים טקס חלוקת מלגות בסניף ניצן ברמת גן.
כמדי שנה מתקיים טקס חלוקת המלגות בסניף ניצן ברמת גן בחסותו של ראש העיר, מר צבי בר.
המלגות הוענקו על ידי המרכז הארצי של אגודת ניצן ובסיועם של תורמים נוספים, כמו ועד ההורים המרכזי ברמת גן, לשכות בני ברית ותורמים פרטיים המבקשים להנציח את יקיריהם.
הטקס יוחד לזכרה של שרה אלרם ז"ל שניהלה את הסניף כ-14 שנה ונפטרה ממחלה קשה.
בטקס השתתפו חברי הנהלת ניצן, עובדי ניצן, מורים, מאבחנים ופסיכולוגים, ילדי ניצן והוריהם.
את הטכס פתחה בדברי ברכה הגב' גאולה יפה, יו"ר הסניף.
בהמשך נשאו דברי ברכה: הגב' רינה גוזי-סגנית מנהל אגף החינוך ברמת גן, הגב' מלי דנינו-מנכ"ל ניצן, ומר דני גולדשטיין, יו"ר ועד ההורים של רמת גן.
מדברי המברכים:
מר דני גולדשטיין-יו"ר ועד ההורים: "מפעל חשוב ועבודת קודש, אני תמיד שמח להיות פה ולקחת חלק בחלוקת מלגות לילדים, אני מודה ומברך את העושים במלאכה".
הגב' גוזי רינה גוזי-סגנית מנהל אגף החינוך: ציינה את חשיבות תרומתו של סניף ניצן ברמת גן לקידום ילדים לקויי למידה באמצעות טיפול מקצועי ומסור המסייע לילדים להגיע להישגיים לימודיים ומעלה את יכולתם האישית להשתלבות טובה יותר בבית הספר.
הגב' מלי דנינו, מנכ"ל אגודת ניצן: "אני רוצה לברכה בשמה של יו"ר ניצן ישראל, הגב' עפרה אלול.
גאולה היא יד ימינה של עפרה בהנהלה והיא ממקימי סניף ניצן ברמת-גן, רצונה של גאולה לעזור לילדי ניצן לפרוח ולהצליח ולכן, גאולה "נלחמת" על מנת לסייע לכל אחד מהילדים הפונים לסניף ניצן למען יוכלו לקבל את המענה הלימודי ההולם .
הערב הוא ערב חסר, בלי שרה אלרם ז"ל אשר ניהלה את המערך הפדגוגי בסניף מזה 14 שנה והתחושה היא קשה מאוד, אני מודה לרונה ולאורן, ילדיה של שרה, אשר נמצאים עימנו הערב ומוקירה את עשייתה הברוכה של שרה לאורך השנים. אני מאמינה שהסניף ימשיך את מורשתה עם הכוחות המחודשים ומאחלת הצלחה לצוות המסור.
סניף ניצן רמת גן נבחר להשתתף בפיילוט של חברת בזק אשר תעניק לילדי ניצן שיעורי אורינות מחשב במטרה לשפר את מיומנותיהם ולאפשר להם הוראה מתקנת.
הורים לילדים המקבלים טיפול בסניף ציינו במעמד זה את חשיבות העזרה שמעניקים מורי ניצן רמת גן לילדיהם. מדברי אחת האמהות: בתי הגיעה לפני שנה לניצן וקיבלה טיפול מסור ומקצועי, אני "מורידה את הכובע" בפניהם על העבודה הברוכה שהם עושים, בביה"ס אמרו לי שבתי השתפרה ברמתה הלימודית פלאים, אני כאם, מתכוונת להמשיך את הטיפול במסגרת ניצן כל זמן שיהיה צורך, כי הם המענה הלימודי היחידי לבתי.
בהמשך הערב נשאו דברים לזכרה של שרה אלרם ז"ל וחולקו מלגות לכל ילדי הסניף.
מלים לזכרה של שרה אלרם ז"ל
דבריה של גאולה יפה, יו"ר ניצן רמת-גן:
שרה אלרם איננה
היא הלכה מאתנו לפני כחודשיים לאחר מחלה ממושכת ומאבק אמיץ.
שרה הייתה בחורה יפיפיה, כחולת עין ובצעירותה, זהובת שיער עבות קלוע בצמה ארוכה.
היא נולדה בתל-אביב ב-4 ביולי 1937, בת יחידה להורים שעלו ארצה כאידיאליסטים מבלה רוס. היא גדלה לאור האידיאלים שדברו, בין היתר, על עיצוב יהודי חדש גאה חופשי בארצו-מולדתו, הדובר עברית.
היא ספגה מאמה שלמדה ב"תרבות" הגמנסיה העברית בבלה-רוס, את יסודות החינוך, את הגאווה לדבר עברית תקינה ללא רבב, להיות אדם מחונך ותרבותי. היא אהבה ספרות, סיפורת, היסטוריה ובלט והייתה בה גם הערכה רבה לעמל הכפים, חינוך שספגה מאביה, איש עבודת הכפיים, איש השרירים עם כוח הזרוע ללא חת.
את השילוב הנפלא הזה של אישיותה הביאה שרה עמה יום יום לניצן. כשפגשת בה הייתה פורשת את ידיה בחיבוק גדול לידידיה ועם הרבה סימפתיה. היא הקרינה כבוד, נינוחות, הערכה לזולת ובטחון בדרכה.
שרה שהלכה איתי מתחילת הדרך בהקמת הסניף של ניצן ברמת-גן, התוותה את הקוד הפדגוגי של עבודתנו למען ילדי ניצן, ניתנה לנו אוטונומיה בקביעת הפרופיל של הסניף ברמת גן וזה היה נפלא.
שרה האמינה שיש "לחנוך הנער על פי דרכו" – כל ילד והקשיים שהוא מגלה ובהתאם יש לתת לו מענה ולבחור את שיטת ההוראה המתקנת המתאימה – מתוך מבחר הידע.
וכך התגבשו כללי עבודה, כאשר ילד היה במרכז והמטרה המיידית לתת לו "לחוש טעם של הצלחה".
היא האמינה בילדים וידעה שאם תתווה להם דרך שיצליחו בה וילכו בה, הם יתמסרו לאור ולהצלחה ובסופו של דבר יתמידו וישיגו.
ואכן, עבודתה עם צוות המורים בניצן הייתה עבודת יצירה תוך חברות אין קץ, נועם הליכות, חכמה רבה למצות את היכולות ולהביא הצלחה.
האיכות והרמה החינוכית הייתה במעלה ראשונה בדרכה הפדגוגית בניצן, השלווה, והביטחון השקט בכל ההתנהלות אפיינו את החיים היוצרים בסניף.
שרה נהגה תמיד להגיד "בכסף ובתקציבים אני לא מבינה", אך אני יכולה להעיד שהיא הבינה היטב בכל דבר ועניין, בהיותה אדם חכם ואינטליגנטי ידעה לנווט את שיתוף הפעולה עם הסובבים אותה, לתת תמיד עצות טובות, לסייע בחברות רבה.
אנו רוצים לזכור אותה, להמשיך את דרכה החינוכית, לכל אחד מאתנו יש את שרה שלו שתהיה איתו תמיד בזיכרון הרוחני.
חברה יקרה, מחנכת דגולה ואדם נפלא
על אנשים כמוה יאמר "חבל על דאבדין ולא משתכחין"
יהי זכרה ברוך!
דבריה של הגב' חנה בדולח:
מיום ליום (מתוך ספר שירי)
"כשעוד שנה עוברת
פיסות העור שבגוף
מתכווצות לקמטים נוספים
צפופים יותר,
פיסה
מנשמתי המתמעטת
מיום ליום"
3 שנים נלחמה שרה במחלה, שלוש שנים הגיעה לעבודה בין אשפוז לטיפולים, ראינו שהיא מיוסרת, אך בעיניה התכולות זהר ניצוץ חיים, היא רצתה לחיות, הייתי נוהגת להיכנס לחדרה, שואלת לשלומה, הייתה עונה בפתיחות: "המחלה מטילת בגוף גם אם לא רואים אותה בהקרנות. הרופא אמר שהגוף נקי אחרי הטיפולים הכימותרפיים והכדרורים הניסיוניים "היא נמצאת אי שם בגוף, אורבת כמו חיה טורפת" דיברה כאילו על מישהי אחרת שנטרפו חייה, בגבורה פנימית, קיוויתי שהפעם יתגלה פתרון, אולי בכדורים הניסיוניים וימצא מזור, שאלתי לשלומה מתוך ניסיוני הכואב על מות אחותי מאותה מחלה.
היא נאחזה בעבודה, בשיחות הטלפון, שיחות עמנו, המורות שאהבוה, בשיבוץ תלמידים, בהסברים ובשיחות עם הורים, הייתי נפעמת מהסבלנות הרבה שלה, אך לפעמים הייתה פולטת "אין לי כוח". היא הייתה יפת עיניים אשר אור קרן מתוכן, עוז רוחה, תבונתה והפעילות הבלתי פוסקת בתחום החינוך, כמורה, מנהלת ומרכזת פדגוגית בניצן, בכל פיסות חייה אספה בדרך ידידים אשר נצמדו אליה ונשארו עימה בקשר.
השרתה עלינו את בטחונה בעבודתנו, סמכה עלינו, בסוף השנה הייתה אומרת לכל אחת מאתנו: "עבודה יפה מאד, זאת אני רואה בתוצאות ההתקדמות של הילד מתחילת השנה כשהגיע לניצן".
היא החדירה בנו מתוך השראתה הצנועה והשקטה שאנו בעצם עושות עבודת קודש התנדבותית.
אסיים בשיר מתוך ספרי, אני מאמינה שאין סוף מוחלט, היא תחייה אתנו בזיכרון ובלב, לא נשכח אותה ואולי היא החליפה ישות אחרת, כמשב מניפה מרובת צבעים או פרפרונים החיים "בתוך אוניה שקועה עמוק בים"
בסוף (מתוך ספר שירי)
לחשת לי חרש
כל צליל מת, בסוף
כל נשימה נפסקת, בסוף
כל עין נעצמת, בסוף
כמו אוניה טרופה
במעמקי הים שוכנת
עם הפרפרונים החיים
בתוכה בין החדרים,
נגיעות אצות המלבישות אותה באלמוגים אשר
שינו את צורתה,
להקת דגים כמניפה
מרהיבת צבעים
מתפרצת מליבה
מעניקה אופי מיוחד
לשברים, כי כל
השלם מתפזר בסוף".
לחשת לי חרש.
יהי זכרה ברוך!
שרה שלנו.
דבריה של מרגלית חלבי
"אך לא מזמן, לפני מספר חודשים מועט הלכת מאתנו, בטרם זמנך.
לא הותרת בידינו אפילו שהות לומר לך כמה אהבנו אותך, כמה מקצועית, יצירתית ואנשוית היית ומעל לכל חכמה.
למדנו להכיר את סגולותייך ויכולתך מה רבה היא, להוקיר את כושר אבחנתך וכושר שיפוטך ולהעריך את דרכך המלומדת בכל דבר וענין.
יג' שנים עבדתי איתך בצמוד בביה"ס כיועצת חינוכית ועם פרישתך, הצלחת לשכנע אותי ועוד רבות שכמוני, לעבוד בחברתך בניצן. "רק תראי ותתרשמי אמרת לי, ומאז אותה התרשמות אני כאן, ועוד יג' שנים עברו.
ב-26 שנה אלה היו לנו שיחות אין ספור על עבודה, על החיים, הילדים ובכלל...
כל כך רציתי וקיוויתי בלבי, כי למרות מחלתך, נמשיך לעבוד יחד עוד שנים רבות, אבל את הלכת והותרת אחרייך חלל ריק. כל כך חסרים לי, לכולנו, השעות, הרגעים והדקות של ה"ביחד" הרציניים יותר והרציניים פחות.
זכות גדולה נפלה בחלקנו - חלקם של כל אלה שעבדו במחיצתך והכרוך.
חבל על דאבדינן ולא משתכחינן".
תמונות מן הטקס:
*
בית ניצן רמת גן:
פינה לזכרה של שרה אלרם ז"ל