יום עיון ”דו”ח דברת ודו”ח מרגלית” - מבחן היישום
ביום ה', כ"ז באדר ב' תשס"ה, 7 באפריל 2005 התקיים יום עיון בשיתוף אוניברסיטת ת"א וארגון ההורים הארצי בנושא "דו"ח דברת ודו"ח מרגלית- מבחן היישום".
את יום העיון פתחו הגב' מלי דנינו – מנכ"ל אגודת ניצן, חה"כ גילה פינקלשטיין- יו"ר השדולה למען הילד ופרופ'דוד זיסנווין- יו"ר הועדה האקדמית של המרכז האוניברסיטאי לפיתוח סגל בחינוך, אוניברסיטת ת"א.
מעיקרי הברכות:
הגב' דנינו בירכה בשמה של יו"ר אגודת ניצן, הגב' עפרה אלול, את כל העוסקים במלאכה החשובה, היומיומית ומקדמים את לקויי הלמידה. בברכתה ציינה את האמונה, היכולת והידע המקצועי שבזכותם ניצן מצליחה לעזור לילדים רבים לרכוש השכלה וביטחון. בנוסף בירכה את עמותות ההורים והמתנדבים, אשר פועלים ללא לאות, על-מנת שעניינם של לקויי הלמידה לא ירד מסדר היום הציבורי וכמובן הודתה לחברי הנהלת ניצן ולכל נציגי הסניפים .
מדבריה של מלי דנינו- "ההשכלה היא מפתח להצלחה בחברה ובכלכלה, לקות למידה פוגעת בסיכויים של תלמידים רבים לממש את יכולתם לרכוש ידע ומסכנת את עתידם ואת יכולתם לתרום לחברה...שאלת היישום מונחת לפנינו פתוחה לכל מי שהחינוך בראש מעייניו".
ח"כ גילה פינקלשטיין, יו"ר השדולה למען הילד ויו"ר הועדה לקידום לקויי למידה במוסדות להשכלה גבוהה:
" הטיפול בלקויי הלמידה נגרר זמן רב ומרב סחבת העוול שנגרם לאוכלוסיית לקויי הלמידה רק הולך וגובר... לכן הקמנו ועדת משנה לועדת החינוך שתעסוק בנושא ספציפי זה..."
"החזון והחלום של כולנו הוא לחוקק חוק כללי לזכויות אנשים עם לקויות למידה ואכן אם תרצו אין זו אגדה..."
פרופ' דוד זיסנווןין- יו"ר הועדה האקדמית במרכז האוניברסיטה לפיתוח סגל בחינוך בביה"ס לחינוך בחר לפתוח את דבריו בפתגמים הבאים:"אם אין אני לי מי לי" ו"אם לא עכשיו אימתי"
פרופ' זיסנווין הדגיש את עבודת הקודש שנעשית עבור ילדים ובוגרים שאין באפשרותם לומר "אם יש אני לי מי לי" תוך הדגשת חשיבות הנושא והמשך העזרה בעתיד לאותם ילדים ובוגרים.
במהלך היום הועברו ההרצאות הבאות:
ההרצאה המרכזית בנושא "עיקרי דו"ח הועדה למיצויי יכולתם של תלמידים עם לקויות למידה בחינוך הרגיל", נתנה ע"י פרופ' מלכה מרגלית אשר עמדה בראש הועדה הציבורית "ועדת מרגלית". (1997) אשר מונתה ע"י שר החינוך מר זבולון המר ושר המדע ד"ר זאב בגין ,במטרה לבחון את סוגיית מיצוי יכולתם של תלמידים עם ליקויי למידה. פרופ' מרגלית טענה כי אין ספק כי המלצות ועדת מרגלית הפכו לתשתית האידיאולוגית ומסמך עבודה לכל העוסקים בנושא, הוועדה נתבקשה לבחון את הסוגיה בגישה מערכתית רב תחומית, הכוללת היבטים ביולוגיים, פסיכולוגיים, חברתיים, חינוכיים וכלכליים ולהתייחס בהמלצותיה לשאלות אבחון, חינוך וטיפול.
דר' יהודית אלדור- מנהלת גף ליקויי למידה בשירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינך,הציגה את הפעילות שנעשתה ע"י הגף ליישום המלצות ועדת מרגלית, תוך ציון הקשיים והמגבלות ביישום מלא של ההמלצות.
התחומים העיקריים אליהם בחרה להתייחס:שיוויון הזדמנויות,איתור מוקדם,אבחון,הרצף האבחוני והטיפולי, הכשרת מורים הכשרת אנשי מקצוע והקמת מרכזי אבחון יישוביים.
מר גיא פינקלשטיין- מנכ"ל עמותת לשם, עובד סוציאלי במקצועו.
גיא, לקוי למידה, סיפר את סיפור חייו המרתק המתאר את מאבקו של לקוי הלמידה והצלחתו כנגד כל הסיכויים. גיא דיבר על יישומו של דו"ח דברת והשלכותיו מנקודת ראותם של לקויי הלמידה.
מר איתן ויינבך- חבר בהנהלת ארגון ההורים הארצי, דיבר בשמם של ההורים, מנקודת מבטו כהורה לילד לקוי למידה, על מאבקם של הורים לילדים עם לקויי למידה ועל החיכוך הבלתי פוסק בין מערכת החינוך להורים.
איתן דיבר מליבו על הקושי, הראה לנו את התקווה- "ברגע שגילו את כישרונו של הילד כשחקן, הילד התחיל לפרוח".
פרופ' דוד חן הציג את הבעיות הנובעות מקיומן של רפורמות שונות, הוא עמד על היתרונות ועל החסרונות בהטמעת רפורמה חדשה בגישה ביקורתית ובהשוואה לרפורמות בחינוך במדינות אחרות בעולם.
מימין לשמאל: מלי דנינו-מנכ"ל אגודת ניצן, חה"כ גילה פנקלשטיין-יו"ר השדולה למען הילד,
פרופ' דוד זיסנויין- יו"ר הועדה האקדמית, ביה"ס לחינוך, אוניברסיטת ת"א.
מימין לשמאל: פרופ' דוד זיסנויין- יו"ר הועדה האקדמית, ביה"ס לחינוך, אוניברסיטת ת"א;
חה"כ גילה פנקלשטיין-יו"ר השדולה למען הילד, מלי דנינו-מנכ"ל אגודת ניצן.
מתוך הרצאתה של פרופ' מלכה מרגלית בנושא: "עיקרי דו"ח הועדה למיצויי יכולתם של תלמידים עם לקויות למידה בחינוך הרגיל":
וועדת מרגלית מונתה ע"י שר החינוך והתרבות מר זבולון המר ושר המדע ד"ר זאב ב.בגין בדצמבר 1996, על מנת לבחון את סוגיית מיצוי יכולתם של תלמידים עם ליקוי למידה. הבסיס לעבודת הועדה הוא ההכרה בזכותו הטבעית של כל אדם לשוויון הזדמנויות וחובת החברה ליצור תנאים למימושה, על יסוד מיצוי מלוא יכולתו של האדם. הוועדה נתבקשה על ידי השרים לבחון את הסוגיה בגישה מערכתית רב תחומית, הכוללת היבטים ביולוגיים, פסיכולוגיים, חברתיים, חינוכיים וכלכליים ולהתייחס בהמלצותיה לשאלות אבחון, חינוך וטיפול.
הדרישה לקבלת הדו"ח היתה תוך חצי שנה.
הסיבות להקמת הוועדה
• תסכול תלמידים שחשו מצוקה נוכח אי הבנה לקשייהם, מפגש עם חשדות ודעות קדומות.
• תסכול הורים שלא קבלו מענה חינוכי הולם למצוקת ילדיהם – בזיהוי, אבחון וטיפול.
• תסכול מורים ומנהלים בהעדר מדיניות חינוכית ברורה, ובהעדר משאבים.
• תסכול המשקף קיפוח של אוכלוסיות ומגזרים.
• תסכול אנשי המקצוע – בהעדר הגדרות ברורות בנושאי אבחון וזכויות.
חברי הוועדה
פרופ' מלכה מרגלית- יו"ר, גב' רות אוטלנגי, פרופ' אשר אור-נוי, פרופ' צביה ברזניץ, מר משה דקלו,
פרופ' שאול הראל, דר' אילנה זילר, פרופ' משה יוסטמן, מר יצחק כהן, גב' דליה לימור, דר' אנדרה מזאוי, דר' דוד פורטוביץ, גב' רות פן, פרופ' עמירם רביב, פרופ' אריק רימרמן, דר' ברני שטיין, פרופ' יהודה שפירא.
הנושאים העיקריים אותם העלתה הוועדה:
שוויון הזדמנויות בחברת ידע לתלמידים עם ליקויי למידה
ההשכלה היא המפתח להצלחה בחברה ובכלכלה ולקות למידה פוגעת בסיכויים של תלמידים רבים לממש את יכולתם לרכוש ידע, ומסכנת בכך הן את עתידם והן את תרומתם לחברה. בעיקר הביעה הועדה דאגה מהפגיעה בשוויון הזדמנויות של חלקים באוכלוסייה, כגון אוכלוסיית מצוקה, עולים חדשים, המגזר הערבי ותלמידים במסגרות שיש בהן נגישות נמוכה לתהליכי זיהוי ולשירותי אבחון וטיפול.
חברי הוועדה המליצו על בדיקה מקיפה ולאורך זמן של שכיחות התלמידים עם ליקויי למידה בישראל, אפיון הליקויים ומחקר והערכה של גישות אבחוניות וטיפוליות.
חברי הוועדה המליצו על מתן העדפה לקבוצות חברתיות מקופחות בהקצאת משאבים ותכנון שירותים מתוך חתירה לסגירת פערים ולשוויון הנגישות בשירותי אבחון וטיפול.
הכשרה למורים, ולבעלי מקצוע טיפוליים
הועדה הדגישה את מרכזיות המורה בהוראה של תלמידים עם ליקויי למידה - כל עובדי החינוך בשלבים השונים של הכשרה להוראה ובהשתלמויות חייבים ללמוד ולרכוש ידע עדכני בתחומי לקות הלמידה.
בנוסף, הדגישה הועדה את הצורך בהתמחות מקצועית לליקויי למידה לבעלי המקצוע השונים - אנשי חינוך, פסיכולוגים, רופאים וכיוב'.
אבחון
הועדה התרשמה כי נושא האבחון, המהווה מוקד לעימותים וחשדנות, מחייב טיפול שיטתי, נהלים ברורים ותהליכי בקרה. הועדה הדגישה את החשיבות בפיתוח והתאמה של כלי איתור ואבחון ומתן ביטוי למודלים התפתחותיים ושונות תרבותית. איתור, הערכה ואבחון חינוכי הם חלק בלתי נפרד מעבודת הגננת והמורה ומחייבים קידום ידע.
ההערכה והתכנון הטיפולי יעשו במסגרת בית הספר – המורה יתמחה באיתור דידקטי ואפיון כשל בלמידה ופסיכולוג שיתמחה בליקויי למידה – באבחון.
במקרים של קשיים חינוכיים מתמשכים או כשנדרשים אבחונים בתחומים מקצועיים ספציפיים, ייעשה האבחון במרכזים יישוביים ציבוריים רב תחומיים על ידי צוות רב-מקצועי הכולל מומחים מתחום ליקויי למידה.
נקודה נוספת שהועלתה סביב נושא האבחון הוא הצורך באיתור ואבחון מוקדמים, יחד עם זהירות מתיוג מוקדם וכן את הצורך באבחונים חוזרים במתכונת ממוקדת בקושי ובתכנון הטיפולי.
מרכזים ציבוריים, ישוביים / אזוריים רב-תחומיים
הועדה המליצה על פיתוח מרכזים ציבוריים, ישוביים / אזוריים רב-תחומיים לאבחון ומעקב והגדירה את החשיבות בהליכי הפניה ברורים, ללא תלות ביכולת כלכלית. הפניה למרכזים תעשה באמצעות מוסדות החינוך לאחר איתור הבעיה. ישמר קשר מתמשך וישיר של המרכזים עם מערכות החינוך.
יש צורך בגיבוש הליכים ברורים לאיתור, לאבחון ולאבחון חוזר, שיהיו תקפים וסבירים בהיקפם, ומתאימים למטרתם.
פיתוח המרכזים ילווה במחקר, במטרה לאפיין את התלמידים, את הצרכים הטיפוליים ואת האבחונים והטיפולים המתאימים, להעריך את פעולתם, ולאפשר תכנון שירותים בהתאם לצרכים שיאותרו.
בעקבות פעילות הועדה נוצרה מציאות חדשה במערכת החינוך, המכירה בזכויות תלמידים עם ליקויי למידה.
המלצות חברי הוועדה:
• פיתוח בקרה מרכזית/איזורית באמצעות וועדות מקצועיות על קבלת ההחלטות הבית ספריות בשאלות זיהוי התלמידים עם ליקויי למידה.
• קביעת קריטריונים ברורים להליכי האבחון ולטווח שכיחות צפוי בבתי הספר (שיקבעו על ידי ועדה מקצועית).
• מנהלים ויועצים יקבלו הדרכה בהליכים לקבלת החלטות בנושא ליקויי למידה.
• יעוץ במקרים מיוחדים וחילוקי דעות.
בחינות בגרות
הגידול במספר התלמידים המזוהים כלקויי למידה מבטא עליה במודעות הציבורית ובשיעור תלמידים שבעבר לא ניגשו לבחינות בגרות. בעקבותיו מציעה הועדה לחזור ולבדוק את הקריטריונים, הליכי האבחון והבקרה ואת סוגי ההמלצות וההתאמות המבטאות שונות ייחודית. הועדה המליצה על הערכות תקציבית וארגונית בהתאם.
רצף במסגרות טיפול ובקבוצות גיל
הועדה המליצה על המשך קיום הרצף במסגרות חינוכיות טיפוליות:
• איתור וטיפול מוקדם בחינוך הקדם יסודי.
• אבחון מוקדם של תלמידים המאותרים במסגרת הקדם יסודית על מנת למנוע הצטברות כישלון.
• המשך הרצף האבחוני והטיפולי בחינוך על-יסודי.
• המשך טיפול במסגרת מערכות נוספות כמו המוסדות להשכלה גבוהה, מכינות קדם אקדמאיות ובתי ספר
תעשייתיים.
המלצות הוועדה בעקבות מפגשים עם ההורים:
• בדיקה קפדנית של השאלה התקציבית הכרוכה בשירותי אבחון וטיפול, במאמץ למצוא לה תשובה הולמת המעווגנת בחקיקה קיימת, להבטחת עקרון השוויון בהזדמנויות.
• הדרכה להורים: אפשרות לקבלת יעוץ, תמיכה סיוע, וחיזוק ארגוני ההורים.
• מינוי נציב פניות ציבור.
ההישגים העיקריים של הוועדה:
ההישג העיקרי – פריצת הדרך, יצירת מודעות לנושא ולחשיבותו עבור מספר גדול של תלמידים ומשפחות, הכרה בצורך להסדיר את הזכאות במגזרים השונים, בקבוצות גיל ובמסגרות חינוך.
בעקבות המודעות -הרחבה של אפשרויות חינוכיות, במסגרות חינוכיות שונות (כגון בתי ספר פרטיים, מכינות, רשתות).
מתוך הרצאתה של הגב' מלי דנינו בנושא:
"אגודת ניצן מפתחת ומפעילה מיזמים חינוכיים למען לקויי הלמידה בקהילה"
המטרות לפיתוח המיזמים:
צמצום פערים ומיצוי יכולות של תלמידים עם לקויות למידה באמצעות הבניית תהליכים של איתור, אבחון וטיפול, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים בקהילה.
מתן כלים לטיפול בתלמידים עם לקויות למידה – העצמה ומחויבות לליווי ותמיכה בתלמיד לקוי הלמידה במסגרת הכתה הרגילה.
העצמת כוחם של התלמיד ומשפחתו כשותפים פעילים בתהליך הטיפולי
דרכי פעולה ותנאים להפעלה:
הקמת צוות יישובי מוביל המייצג את כל השותפים.
מיפוי הצרכים ודרוג המשימות לביצוע.
גיוס ואיגום משאבים , חלוקת תפקידים ואחריות.
יישום הדרגתי,תמיכה והדרכה,משוב ולמידה.
תכניות התערבות בסניפי ניצן נבחרים:
כרמיאל
התכנית: איתור, אבחון וטיפול (הוראה מתקנת וטיפולים פרא-רפואיים) בקרב 40 ילדי כיתות א-ג ממשפחות חד-הוריות ועולים חדשים.
השותפים לתכנית: מנהל החינוך בעיריית כרמיאל, מנהלי בתי הספר והצוותים החינוכיים, מנהלת סניף ניצן והצוות המקצועי של הסניף.
בחסות: קרן לקידום החינוך ואגודת ניצן.
התוכנית מופעלת בסניף ניצן המקומי.
חדרה
התכנית: קידום המוכנות בקרב 16 ילדי גן חובה, אשר קיימת התלבטות לגבי השארתם שנה נוספת בגן ( אותרו ע"י השרות הפסיכולוגי). הטיפול משלב הוראה מסייעת מותאמת והידרותראפיה.
השותפים לתכנית: מנהל החינוך בעיריית חדרה, השירות הפסיכולוגי המקומי, מנהלת סניף ניצן והצוות המקצועי. בחסות: אגף החינוך בעיריית חדרה ואגודת ניצן.
התכנית מופעלת בבריכה העירונית בחדרה.
חיפה
התכנית: הקמת מרכז טיפולי של ניצן חיפה בהמשך ליום הלימודים עבור תלמידים שאובחנו כסובלים מלקויות למידה שונות, באמצעות הוראה מתקנת ואסטרטגיות למידה.
השותפים לתכנית:
מנהל בי"הס וצוות המורים והורי התלמידים, מנהלת סניף ניצן חיפה והצוות המקצועי, תלמידי החוג ללקויות למידה באונ' חיפה.
בחסות: אגודת ניצן ואוניברסיטת חיפה.
התוכנית מופעלת בביה"ס הריאלי בחיפה.
אילת
התכנית: איתור, אבחון וטיפול בקרב 40 תלמידים מתקשים ולקויי למידה בכיתות ג', סיוע וליווי הצוות החינוכי בבניית תוכניות אישיות מותאמות ומתן תמיכה רגשית לתלמידים באמצעות פעילות קבוצתית.
השותפים לתכנית:
מנהל החינוך בעיריית אילת,מנהלי בתי הספר והצוותים החינוכיים ומנהלת סניף ניצן והצוות המקצועי.
בחסות: קרן לקידום החינוך ואגודת ניצן
התוכנית מופעלת ב-10 בתי ספר יסודיים בעיר .
כפר הנוער עיינות
מקצועי לצוות מורים מוביל.
השותפים לתכנית:
החינוך ההתיישבותי ורשת נעמ"ת, מנהל בית הספר וצוות מורים מוביל והמרכז הארצי של אגודת ניצן.
בחסות: החינוך ההתיישבותי ואגודת ניצן.
התוכנית מופעלת בכפר הנוער עיינות .
ערד
התכנית: איתור, אבחון וטיפול בקרב כ-60 ילדים ממשפחות שאותרו על ידי מחלקת הרווחה .
השותפים לתכנית: מנהל החינוך בעיריית ערד והחברה למתנסי"ם, מנהלי בתי הספר וסניף ניצן בערד.
בחסות: קרן יומטוב ואגודת ניצן.
התוכנית מופעלת בסניף ניצן המקומי.
דימונה
התכנית: איתור ואבחון ילדים מתקשים ולקויי למידה וטיפול באמצעות הוראה מתקנת ותרפיה במוסיקה.
השותפים לתכנית: מנהל החינוך בעיריית דימונה, מנהלי בתי הספר והצוותים החינוכיים, מנהלת סניף ניצן בדימונה והצוות המקצועי.
בחסות:קרנות מחו"ל ואגודת ניצן
התוכנית מופעלת בסניף ניצן המקומי.
נצרת עילית
התכנית: איתור, אבחון וטיפול בקרב 100 תלמידים בגילאי א' – י"א שהופנו על ידי בתי הספר בעיר .
השותפים לתכנית: מנהל החינוך בעיריית נצרת עילית , סניף ניצן והצוות המקצועי, משרד החינוך והסוכנות היהודית.
בחסות: עיריית נצרת עילית ואגודת ניצן.
התוכנית מופעלת בסניף ניצן המקומי.