יום עיון "עשה שאדע" - ההתמודדות והתקווה, דצמבר 2004
ביום א' 5/12/04 התקיים יום עיון בשיתוף משרד החינוך, אגודת ניצן ואוניברסיטת תל-אביב, בנושא :עשה שאדע - ההתמודדות והתקווה" - שיח בין עולמו הפנימי של תלמיד לקוי למידה ומעגלי הסביבה איתם הוא בא במגע: הורה, בית ספר, קהילה.
את יום העיון פתחו הגב' רונית תירוש, המנהלת הכללית של משרד החינוך התרבות והספורט, הגב' עפרה אלול, יו"ר ניצן ופרופ' דוד זיסנווין, יו"ר הועדה האקדמית של המרכז האוניברסיטאי לפיתוח סגל בחינוך.
את ההרצאה המרכזית בנושא "חקר התקווה, המאמץ והמוטיבציה בלקות למידה" נשאה פרופ' מלכה מרגלית מביה"ס לחינוך באוניברסיטת חיפה.
ביום העיון השתתפו למעלה מ-500 איש, ביניהם אנשי מקצוע והורים לילדים עם ליקויי למידה.
תמונות מן האירוע:
דברי הברכה שנשאה הגב' עפרה אלול, יו"ר אגודת ניצן:
"גב' רונית תירוש, המנהלת הכללית של משרד החינוך, התרבות והספורט,
פרופ' דוד זיסנווין, יו"ר הועדה האקדמית של המרכז האוניברסיטאי לפיתוח סגל בחינוך,
פרופ' מלכה מרגלית, היועצת המדעית של אגודת ניצן, ברוכה השבה לארץ.....
כיושבת ראש אגודת ניצן אני מבקשת לברך מעל במה זו את שרת החינוך, הגב' לימור לבנת ואת המנהלת הכללית, הגב' רונית תירוש שמאז כניסתן לתפקיד, עניינם של לקויי הלמידה אינו יורד מסדר היום החינוכי במדינת ישראל.
המודעות הציבורית כיום לליקויי למידה גוברת והולכת ועמה ההכרה כי קשייהם של לקויי הלמידה עלולים לפגוע בסיכוייהם לממש את יכולותיהם.
אגודת ניצן פועלת שנים רבות למען ילדים ובוגרים שאין ביכולתם לקבל מענה, מאבחנת ומטפלת במאות תלמידים, מדי שנה, בכל רחבי הארץ.
השנה אנו מציינים 40 שנים לייסודה של אגודת ניצן. אגודת ניצן אשר הוקמה ע"י הורים לילדים עם לקויי למידה הדגישה במסמך ההקמה כי מטרת האגודה הינה טיפול וחינוך משלים בכל מקום בישראל, במגמה להגיע לכל ילד וילדה לקויי למידה במדינת ישראל וזאת על מנת להבטיח את שיקומם, עתידם ומעמדם. במהלך השנים הקימה האגודה 34 סניפים בכל הארץ ממטולה ועד אילת.
אגודת ניצן שמה לה למטרה בשנים הבאות להמשיך לפעול להגברת המודעות הציבורית ללקויי הלמידה תוך שמירה על שוויון הזדמנויות בחינוך, בחברה ובתעסוקה, למיצוי יכולתם של ליקויי הלמידה לתועלתם ולתועלת החברה.
אגודת ניצן תמשיך לפעול לקידום חוק זכויות תלמידים עם ליקויי למידה בחינוך הרגיל אשר ניצניו כבר נובטים במערכת החינוך, הודות לאימוץ ההמלצות של ועדת מרגלית והודות להקמתה של היחידה ללקויי הלמידה שקבלה לאחרונה מעמד של גף במשרד החינוך.
אגודת ניצן תעצים את פעילותה ביחד עם כל השותפים במעשה החשוב הזה ותסייע בהקמת פורומים מקצועיים וציבוריים, וכן בהרחבת הלובי הציבורי בקרב אנשי ציבור בעלי עניין והשפעה אשר מוכנים לתרום לנושא חשוב זה, במטרה לשלבם במיזמים חברתיים למען הקהילה.
כארגון הורים, אנו חרדים לנוכח התופעה כי ההישגים אשר הושגו עד כה אשר יצרו מציאות חדשה אשר בה לקות הלמידה נחשבת אמנם לקושי אך לא למכשול, נרמסים ע"י אלה הבוחרים לעסוק ב"הקלות" ולא בהתאמות ובכך גורמים לעיתים ליחס בלתי הולם ללקויי הלמידה ולהוריהם הנאבקים יום-יום בהתמודדותם עם הלקות.
אגודת ניצן רואה לנכון להתגייס ולתרום למאמצים אשר משקיע המשרד בבקרת התהליכים החינוכיים אשר נועדו לשמור ולקדם את זכויותיהם של לקויי הלמידה במערכת החינוך וזאת, לאור העובדה כי רוב המאבחנים בארץ הפועלים במערכת החינוך ומחוצה לה, קבלו הכשרתם ב"ניצן" וכן לאור העובדה כי בניצן פותחו הכלים הראשונים לאבחון ולטיפול, אנו מציעים לסייע בהתמודדות עם תופעה זו.
ברצוני לבשר לכם כי על בסיס הידע שפותח בעבר חברו ניצן ומופת ופרי הפיתוח- ערכת האבחון הנורמטיבית העדכנית ביותר בארץ, ערכת א-ת עומדת לצאת בקרוב. אנו מציעים כי הערכה החדשה המתבססת על מדגם מייצג רחב תשמש כבסיס השוואתי ראשוני לקביעת קריטריון ללקות למידה וכתנאי לזכאות לטיפול ולהתאמות.
לאור זאת אנו מבקשים לעדכן את הידע ולהגביר תהליכים של התמקצעות וסטנדרטיזאציה בקרב המאבחנים הדידקטיים אשר יקבלו את ההכשרה הנדרשת ובכך תסלל הדרך להסדרת הליך הרישוי למיסוד המקצוע של המאבחן הדידקטי במדינת ישראל.
אגודת ניצן שוקדת על מנת לשמור ולקדם את מעמדם של לקויי הלמידה במדינת ישראל וזכותם לשוויון הזדמנויות ולפיכך, תמשיך האגודה גם בשנים הבאות לפתח סטנדרטים לאבחון ולטיפול עבור קהיליית המאבחנים והמטפלים בארץ וזאת, על בסיס הידע והניסיון אשר נצבר במהלך השנים המשמש גם כיום, אבן שואבת לכל העוסקים בתחום".
דברי הברכה לפרופ' מלכה מרגלית, מפי מלי דנינו, מנכ"ל אגודת ניצן:
"כמנכ"ל אגודת "ניצן" בהווה, וכמי שעמדה בשנים האחרונות בראש היחידה ללקויות למידה במשרד החינוך,
אני שמחה לקבל את התפקיד ולייצג את כל האחרים המבקשים להודות לך ולהוקיר את פועלך במחקר, בספרות העיונית ובשדה, במשך שנים רבות למען לקויי הלמידה במדינת ישראל ומאחלים לך עוד שנים רבות של עשייה מבורכת.
לא אוכל לציין את כל מעשייך ובזמן הקצר העומד לרשותי בחרתי להדגיש אך מקצתם שהפכו לנחלת רבים.
הועדה למיצוי יכולתם של תלמידים עם ליקויי למידה הידועה בשם "ועדת מרגלית" הפכה להיות "מורה הדרך והתשתית האידיאולוגית של אנשי אקדמיה ואנשי חינוך כאחד, אשר אמצו את הדו"ח על סעיפיו השונים ופועלים בהתמדה ליישומו בכל הנוגע לתחום פעילותם.
את מלכה, ממשיכה ללוות את השינויים בתחום זה ולקדמם באמצעות מחקר והערכה וכן במתן ייעוץ למעצבי המדיניות ומפתחי השירותים בקרב הגופים החשובים בארץ העוסקים בתחום, בעמותות, בארגוני הורים ועוד.
"וועדת מרגלית" היוותה למעשה המצע ממנו נגזרה הצעת החוק שהוגשה בכנסת, בנושא "זכויות תלמידים עם לקויות למידה בחינוך הרגיל ולהקמת היחידה ללקויות למידה בשירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך.
פרופ' מרגלית, מלווה את אגודת ניצן שנים רבות ורואה חשיבות רבה בתמיכה בארגוני הורים שפעילותם בארץ, כמו גם בעולם, חשובה בהתנעת תהליכים הנוגעים להם כהורים לילדים עם לקויי למידה וכביטוי למצוקתם היומיומית.
מיום כניסתי לתפקיד כמנכ"ל אגודת "ניצן", את מסייעת לי רבות בייעוץ ובהדרכה בסוגיות מקצועיות העומדות על סדר יומה של האגודה. סיוע זה ניתן בהתנדבות ומתוך הכרת החשיבות הרבה של פעילות "ניצן" למען ליקויי הלמידה בארץ.
באופן זה, את מחברת את אגודת ניצן, הגוף הגדול בארץ בתחום לקויות למידה, עם ביה"ס לחינוך באוניברסיטת ת"א וכן, עם גורמים אקדמיים ומקצועיים נוספים בארץ ובחו"ל ופותחת בפנינו צוהר להתפתחויות המחקריות והיישומיות העדכניות ביותר בתחום זה.
מלכה, בגישתך השוויונית, הנעימה והבלתי אמצעית, את מקדישה את חייך למען אוכלוסיית ליקויי הלמידה בארץ וכל זאת מתוך תודעה ציבורית עמוקה ומתוך נכונות אמיתית לקדם ולהעלות את המודעות לנושא חשוב זה בכל היבט אפשרי.
לסיום, אין ספק כי את, פרופ' מלכה מרגלית "האורים והתומים" בתחום לקויות הלמידה בארץ.
נכונותך לסייע, לתמוך ולייעץ מתוך ניסיונך הרב, בהחלט אינם מובנים מאליהם וראויים להערכה רבה .
הרשי לנו להעניק לך שי צנוע לאות הכרת תודה והערכה רבה .
מתוך הרצאתה של מלי דנינו, מנכ"ל אגודת ניצן, בנושא "כוחם של ההורים להשפיע":
בהרצאתה הציגה הגב' דנינו את הרפורמה החינוכית ההיסטורית בארה"ב בעקבות החלת החוק
No Child Left Behind (אף ילד לא ישאר מאחור) שנחתם על ידי הנשיא בוש. החוק מקנה הזדמנויות חדשות לשיפור השירותים לכלל התלמידים, כולל אלה בעלי ליקויי הלמידה.
המרכז הלאומי ללקות למידה והמרכז ללמידה ע"ש שוואב חיברו מדריך להורים לילדים הנאבקים כדי ללמוד.
מונחי מפתח ותנאי החוק:
התקדמות שנתית הולמת - השתפרות שבתי הספר חייבים להראות מדי שנה על מנת להשיג את מטרות
החוק.
הערכה ארצית שנתית - משמשת כמדד לביצועים והתקדמות התלמידים בהתאם לסטנדרטים שמציבות
רשויות החינוך.
נתוני ההישגים על פי תתי קבוצות - ביצועי התלמידים ימוינו לתתי קבוצות של תלמידים במטרה לסגור
פערים בין תתי הקבוצות של תלמידים בעלי הישגים נמוכים לבין בני גילם. בתי הספר נדרשים לבחון לפחות
95% מהתלמידים בכל תת קבוצה.
מורים ובעלי מקצוע בעלי כישורים גבוהים במיוחד- דרישות חדשות למורים וסייעות, במטרה לוודא שאת כל
התלמידים ילמדו מורים בעלי כישורים גבוהים.
הגברת מעורבות וחיזוק ההורים - לספק מידע להורים על רמות הביצוע בבית הספר, כישורי מורים, אחוזי
בוגרים ומדדי ביצוע חיוניים אחרים, במיוחד בבתי הספר שרמת הביצוע שלהם נמוכה.
התפתחות מקצועית - בתי הספר המקבלים מימון ואשר אינם מגיעים להישגים המצופים חייבים לייעד לפחות
10% ממימון זה להדרכת המורים.
תעודות בית ספריות, מחוזיות, וארציות - תעודות שנתיות הכוללות מידע מפורט על ההישגים האקדמיים של
כלל התלמידים, נתונים מסווגים לתתי קבוצות, כישורי מורים ומדדים נוספים איכותיים.
בחירת בתי הספר הציבוריים - תלמידים בבתי ספר המקבלים מימון ואינם מראים התקדמות יכולים לעבור
לבתי ספר אחרים אשר מצליחים להגיע להישגים טובים יותר.
שירותים חינוכיים משלימים - תלמידים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, אשר באופן עקבי אינם מצליחים
להתקדם, זכאים לשירותים משלימים ללא תשלום, הכוללים הדרכה פרטנית, הוראה מתקנת, קורסי קיץ ועוד.
החוק מבוסס על 4 עקרונות בסיסיים:
1) הגדלת האחריות של בתי הספר וחובת דין וחשבון לתוצאות - school accountability :
פיתוח סטנדרטים אקדמיים גבוהים זהים לכל התלמידים.
אחריות לתוצאות- school accountability.
פיתוח סטנדרטים אקדמיים גבוהים זהים לכל התלמידים.
פיתוח הערכות אקדמיות שנתיות עבור כל התלמידים.
השמת מורים בעלי כישורים ומיומנויות גבוהים ביותר בכל כיתה.
הצבת מטרות ומדדי התקדמות שנתיים לתלמידים.
הגדרת קצב ההתקדמות האקדמית השנתית שעל כל בית ספר להשיג על מנת להגיע למטרה שהוצבה
והוגדרה כהתקדמות שנתית הולמת.
על בית הספר לבחון ולהעריך לפחות 95% מהתלמידים מדי שנה .
התכניות, המדדים להערכה, ההישגים בפועל הנם מידע גלוי לציבור.
2) הרחבת אוטונומיה וגמישות למדינות ולקהילות המקומיות:
ה-NCLB הינו חוק מורכב המאפשר גמישות בין המדינות.
המדינות חופשיות להטיל את דרישות החוק גם לבתי ספר שאינם מקבלים מימון פדראלי לשם כך.
החוק מעודד את האזרח לחקור את מדיניות הרשות המקומית ותהליכי יישום החוק.
המידע גלוי ופתוח לציבור .
3) עידוד השימוש בשיטות לימוד מוכחות:
שיטת לימוד מוכחת המומלצת ליישום הנה בעלת רקורד הצלחה ארוך טווח .
חומרי הדרכה במיוחד בתחום הקריאה חייבים להיות מבוססי מחקר ולספק את הרכיבים הנחוצים בהקניית
הקריאה כפי שהם מופיעים בלשון החוק.
בבואך לבחור ספקי שירותים משלימים עליך לבדוק שהם בעלי ידע נרחב בשיטות לימוד ותרגול מבוססות
מחקר.
4) אפשרויות רבות למעורבות הורים מוגברת:
א. הגברת מעורבות הורים בנושא הקריאה:
- לוודא שהילד מקבל הדרכה מבוססת מחקר בקריאה.
- לוודא שבית הספר עושה שימוש בהערכות אשר מאבחנות באופן הולם כל קושי שעלול להיות לילד
בלימוד הקריאה, והסיבות האפשריות לקושי זה.
- לוודא שבית הספר מספק סיוע חינוכי נוסף, המותאם לצרכים ספציפיים שאותרו ע"י ההערכה, על מנת
לאפשר לילד להשיג את הסטנדרטים האקדמיים אשר הוצבו בפניו.
ב. הגברת מעורבות הורים בשיפור אפשרויות הלמידה:
- לוודא שניתנת לתלמיד הנגישות לאותה תוכנית לימודים כמו לתלמידים ללא לקויות ואשר נותנת לו את
הזדמנות ללמוד את התכנים האקדמיים אשר עליהם מבוססת ההערכה השנתית.
- לוודא שהתוכנית החינוכית המותאמת לתלמיד מכילה מידע המסביר כיצד ילמדו אותו תכנים ברמת
הכיתה בנושאי הליבה כמו קריאה וחשבון.
- לוודא שהתלמיד מקבל את ההתאמות הנחוצות על מנת שיוכל ללמוד ברמת הכיתה .
ג. הגברת מעורבות הורים בנוגע לרמת המורים וכישוריהם:
- וודא שמורה מיומן, בעל ידע רב בחומר, מלמד את ילדך. אם ילדך מקבל עזרה פרטנית באופן קבוע
ממורה או מסייע, וודא כי אדם זה הוא בעל הכישורים הנאותים וכי יש מי שמפקח עליו באופן מקצועי.
- וודא שקיימות הדרכות מקצועיות בבית ספרו של ילדך. אם בית הספר אינו מגיע להישגים או להתקדמות
השנתית הנדרשת, ברר אם פעילות ההדרכה מותאמת לטפל בחולשות האקדמיות של בית הספר.
ד. מעורבות ההורים בתהליך ההערכה של התלמיד:
- וודא כי ילדך מקבל את ההתאמות הדרושות על מנת שאפשר יהיה לאמוד את ביצועיו.
- אופן ההערכה שנבחר עבור ילדך אמור להוביל לתעודה המקובלת. חשוב להבין את המשמעות של כל
אופציית הערכה. "הערכה אלטרנטיבית בסטנדרטים אלטרנטיביים" שמורה אך ורק עבור תלמידים
שהמגבלות הקוגניטיביות שלהם עלולות למנוע בעדם מלהגיע להישגים סטנדרטיים ברמת הכתה, למרות
ההדרכה הטובה ביותר שיקבלו. לכן הערכות אלו לא יסייעו לילד לקבל תעודה רגילה.
- הביצועים האקדמיים של ילדך נמדדים ומדווחים כחלק מביצועיו של בית הספר, וחלק בכל תת קבוצה
מתאימה. וודא שילדך נמצא בבית הספר בימים בהם מתבצעות הערכות אלו.
בהתבסס על העקרונות הללו השאיפה היא:
סגירת הפערים ההישגיים בין קבוצות התלמידים השונות - בעלות ההישגים הנמוכים לבין בני גילם בעלי
הביצועים הטובים יותר.
העלאת ההישגים האקדמיים של כלל התלמידים