מכתבה של מיכל
לאגודת ניצן שלום,
רציתי לספר את הסיפור הקטן שלי שהתחיל קצת קשה ונגמר, ב"ה, ממש ממש שמח.
מאז שאני זוכרת את עצמי לא הצלחתי ללמוד מתמטיקה... מליון מורים פרטיים, תרגולים אינספור, קורס ללימודי ערב, ובעיקר יאוש עמוק ונסיונות כושלים...
כשסיימתי את התיכון, למרות שחלק מהציונים היו אפילו ממש טובים, לא קבלתי תעודת בגרות, כי לא הצלחתי לעבור את הבגרות במתמטיקה...
עשיתי מס' נסיונות להשלים, אבל גם הם כשלו וכך מצאתי את עצמי מתקבלת לאוניברסיטה, ללימודי עבודה סוציאלית "על תנאי" שאשלים את הבגרות החסרה.
התחלתי את הלימודים בחשש גדול- ידעתי שהסיכוי שלי לעבור הוא די אפסי, ואז בעלי הציע רעיון- למה שלא אעשה אבחון במתמטיקה??
יצרנו קשר עם ניצן רעננה, והם קישרו ביני לבין רותי שנהב המדהימה מכפר סבא.. האבחון, על אף היותו ארוך ומתיש, היה חויה נחמדה עבורי, רק בזכות רותי בעלת לב הזהב! רותי אבחנה אצלי דיסקלקוליה! סוף סוף שם רשמי למה שאני חווה כבר שנים... יצאתי ממנה שמחה ורגועה, מצויידת בהמלצה לקבל אותי לאוניברסיטה על סמך ציוניי האחרים ולפטור מסטטיסטיקה וכמובן בהבטחתה החמה שהיא תעזור בכל מה שצריך- אפילו להגיע עד לדיקאן הסטודנטים...
בחסדי השם לא נזדקקנו לזה (כאן המקום להודות לועדת חריגים של אונ' חיפה ולראשי החוג) - קבלו את המלצותיה של רותי, קבלו אותי על סמך ציוני האחרים, ונתנו לי מבחן המותאם ליכולותי בסטטיסטיקה. וכל זאת כמובן- בליווי מסור כל כך של רותי.
אז, עכשיו שהעתיד קצת יותר פותח לי דלתות בזכות אנשים טובים באמצע הדרך והמון תפילות... אני רוצה להגיד לכם תודה- אגודת ניצן! ותודה רבה לרותי שנהב- אחד האנשים המיוחדים ביותר שפגשתי...
הרבה הצלחה בדבר החשוב שאתם עושים...