הורים חוגים ומה שביניהם / ד"ר מלי דנינו, מנכ"לית ניצן
שנת הלימודים כבר החלה, הספרים והמחברות כבר בילקוט, הכריכים מושקעים ואפילו התרגלנו למטלת השיעורים. אבללכל תלמיד מגיע ליהנות גם משעות הפנאי. שעות אשר מתמלאות בתוכן בעיקר באמצעות חוגים.
תפקידם של החוגים: להעשיר ולהנעים את זמנם של הילדים ולפתוח בפניהם צוהר עם ערכים מוספים שאינם קשורים לחומרי הלימוד. ובעולם מולטי-דיסציפלינרי, גם החוגים זוכים לכותרת מולטי. הם רבים ומגוונים, בתחומי עניין שונים, החל מנגינה, ציור, פיסול, מדע, ספורט, מרשתת, קולינריה, מחול, אלקטרוניקה, אומנות הלחימה ועוד.
המגוון גורם לא אחת להתלהבות, אפילו להתלהבות יתרה, וכך קורה שהילד מתחיל חוג בהתלהבות, אך בחלוף הזמן נמאס לו והוא מתקשה להתמיד.
הדבר נכון במיוחד אצל לילדים עם ליקויי למידה והפרעות קשב, שלהם קשה שבעתיים לצלוח משימות, כולל חוגי העשרה. ואנחנו, ההורים, מושקעים בחוג כלכלית, אבל גם רעיונית, ומייחלים שהילד יתמיד, יהנה ויאתגר עצמו.
אז, כיצד תבחרו עבור ילדכם את החוג שיתאים לו ביותר?
התייחסו לחוגים כמעט כמו באותה רמת חשיבות, שאתם מייחסים לשיעורים בבית הספר. כמו שלא טבעי שהילד יפרוש פתאום משיעור חשבון או טבע, כך הדבר גם לגבי חוג העשרה. היחס הרציני מתחיל כבר מטרום ההרשמה. חשוב לברר מראש פרטים על החוג: מה התכנים שיועברו בו? מי המדריך? מה היחס בין מספר המדריכים למספר הילדים בחוג? מה גודל הקבוצה ומה הרכבה? מומלץ מאודלשתף את הילד במידע שאספתם, ולספר לו על מה שצפוי להתרחש בחוג.
יחסכם הרציני לחוג כולל גם הקפדה על הגעה בזמן (ואפילו מוקדם יותר, כדי להסתגל לאווירה), חזרות ואימונים בבית במידת הצורך והקפדה על תלבושת החוג, אם יש כזאת, ועל כללי החוג האחרים.
פעמים רבות הבחירה בחוג נעשית באופן אינטואיטיבי. החוג נראה מוצלח לילד או להורה, ואנו ממהרים להירשם. אבל חשוב להפוך את הבחירה בחוג להליך מושכל, ולשתף את הילדים. כדאי להתלבט בין מספר חוגים, להציע לילד כמה אפשרויות ולבחון אותן, כאשר ההתלבטות צריכה להתחשב באהבות ובתחביבים של הילד, אך גם בקשייו. בסופו של דבר, בחירת חוג היא תהליך, ולא החלטה קפריזית ואמוציונלית בלבד. מומלץ לבחור בחוגים עם ערך מוסף לילד, חוגים שביכולתם לבטא את יכולותיו וכישרונותיו של הילד, ואפילו חוגים שישמשו דרך לעקיפת קשיי הילד.
לנו כהורים יש רצונות משלנו. פעמים רבות אנו מדרבנים את הילד להצטרף לחוג שאנחנו עצמנו היינו שמחים להשתתף בו, או שעונה על מאוויים שונים שלנו, ההורים. עם זאת, אסור לנו להתאהב בחוגים מסוימים בלי לשים לב לרצונות, לחולשות ולחוזקות של ילדינו.
באופן כללי, מומלץ תמיד לבקש ממפעיל החוג שיעור ניסיון אחד לכל הפחות. בשיעור הניסיון אפשר ללמוד מקרוב על אופי החוג, ההדרכה, התכנים, הילדים המשתתפים, אורך החוג ורמת ההנאה של הילד. שיעור הניסיון קריטי במקרה של היסוסים האם החוג מתאים וראוי. הוא מהווה מדד להערכת הסיכוי שהילד יתמיד בחוג.
ילד זקוק לזמן פנוי, למנוחה ולבילוי עם חברים ומשפחה. לרבים מההורים יש נטייה לרשום את הילד לכמה שיותר חוגים, מתוך רצון לפתח אותו. חשוב לזכור: הילד עשוי לפגוש בחוג את הכישרונות החבויים בו, אך גם את הקשיים שמהם
הוא מעוניין להימנע. הרשמה לחוגים רבים מדי היא לעיתים מעייפת ולא מועילה. פעמים רבות היא מגדילה את הסיכוי שלילד יימאס מהחוגים וירצה להפסיקם.
כמו בכל משימה, חשוב לקיים דיאלוג רצוף עם הילד. מומלץ, לפחות בתחילת השנה, להקפיד לשוחח עם הילד לאחר כל מפגש, ולברר עימו: איך היה לו החוג? האם נהנה? האם הכיר חברים חדשים? האם המדריך נחמד? וכד'. כך ניתן לזהות חולשות או בעיות בזמן אמיתי ולטפל בהן. לא פחות חשוב, לבקש מהילד להדגים מה למד בחוג, או לבקשו לשתף את בני המשפחה בידע שרכש.
מומלץ שלילד יהיה עוד חבר עימו בחוג. פנים ידידותיות ומוכרות יקלו על ההסתגלות, יפחיתו את רמת החרדה, ויהפכו את החוג, בין היתר, גם למפגש חברתי נעים יותר.
ילדים עם ליקויי למידה ו/או הפרעת קשב עלולים לסבול משלל בעיות, בין היתר: אי הבנת מסרים חברתיים, צורך בהסבר אישי נוסף, אי שקט וכד'. כדאי לנו, ההורים, ליידע מבעוד מועד את המדריך של הילד, כדי שיגלה כלפיו אורך רוח ויתחשב בקשייו.
כפי שניידע את המורים בביה"ס לגבי קשיי הלימוד של הילד, כך צריך ליידע את המדריך בחוג.
מדריך טוב הוא תנאי הכרחי לכך שהחוג יתנהל בצורה טובה. לטיב ההדרכה יש משקל רב על התמדת הילד. כדאי לפגוש את המדריך, להתרשם מהגישה שלו וליידע אותו, כאמור, בחולשות הילד (על אחת כמה וכמה אם יש לילד היסטוריה של
נטישת חוגים). כדאי להדגיש בפני המדריך שקשר אישי וחיובי שלו עם הילד יכול לגרום לילד להתמיד או לנשור.
ילדים שנעזרים בריטלין, או בתרופות דומות אחרות, סובלים מקשיים בריכוז ובוויסות ההתנהגותי. רבים מההורים מניחים בטעות כי אין צורך בכך שלקראת החוג יצרוך הילד את התרופה הקבועה שלו. ההנחה השגויה היא שבחוג הילד לא
חייב להיות קשוב ומרוכז כמו בלימודים. הבעיה היא שילד הרגיל לקחת ריטלין, או תרופה אחרת, בבית הספר, יתקשה בחוג לשמור על התמדה, קשב וריכוז. בכל מקרה, יש להתייעץ עם הרופא המטפל ולפעול על פי המלצתו.