בוגרי ניצן רחובות במסע לפולין
לפני כשנה נסעו מספר בוגרים ממסגרות 'ניצן' הפזורות בארץ למסע לפולין. הצלחתו של המסע הניבה את המסע הנוכחי לשנת 2012 של בוגרי 'ניצן' רחובות.
המסע התחיל בבית הקברות היהודי. עד כמה שזה מוזר, מדובר במקום יפהפה, הממוקם כמו בתוך יער, בין עצים רבים וירוק בכל מקום. למעשה, במקום נמצאים קברים משנת 1800. בכניסה לבית הקברות ניצבת אנדרטה לזכרו של יאנוש קורצ`ק ולזכר הילדים שנספו בשואה. הגענו מהשמש של ישראל אל יום גשום במיוחד בפולין. ללא כוונה, ביום הביקור בבית הקברות, בכו אצלנו גם השמיים.
האתר הבא היה בית הכנסת נוז`יק, היחידי שלא נחרב בזמן המלחמה ושימש כאורווה לסוסי הגרמנים. המקום משמש היום את מעט היהודים שעדיין חיים במקום.
ביקרנו במחנות ההשמדה של אושוויץ ובירקנאו, מחנה ההשמדה שבמקור שימש למחנה לאסירים פוליטיים והפך לאחד המקומות הרצחניים ביותר בשואה. אושוויץ משמש ביום כמוזיאון, אשר בו ביתנים. בכל ביתן ראינו מיצגים שונים וכואבים: ערמות של משקפיים, ערמות של מזוודות, ערמות של שיער אנושי, ערמות של נעליים, תמונות של אנשים שנרצחו או מתו במחנה ממחלות או רעב. ראינו אף את הצריף של מנגלה, הרופא אשר עשה ניסויים מחרידים בבני אדם, צריף מספר עשר.
באושוויץ הקראנו, כל אחד מהבוגרים, שמות של בני משפחה שנספו בשואה והחזרנו בכך את נשמותיהם. לאחר מכן, בבירקנאו, ערכנו טקס לזכר כל היהודים אשר נספו בשואה. עמדנו במעגל, עטופים בדגלי ישראל, קראנו קטעים בודדים ושרנו את התקווה. לבסוף, הדלקנו נרות נשמה.
אירית ירון, מנהלת 'ניצן', מספרת כי רגשות ותחושות מעורבים של כאב וגאווה אפפו את כולנו באותם רגעים. שירת התקווה חדרה את השקט שהיה במחנה, שקט שהרטיט לא מעט לבבות והביא את חלקנו לפרוץ בבכי, מי בקול ומי בלב.
אחת הבנות סיכמה עבורנו את התחושה הכבדה ששררה לאורך הטיול: כיצד במקום כל כך יפה וירוק ושקט כמו פולין, התבצע רצח עם כל כך אכזרי ובלתי מתקבל על הדעת. לאורך הטיול נאבקנו בתחושות סותרות של הנאה והתפעלות אל מול כעס וקושי להבין ולקבל. מבחינתו, המטען הרגשי אותו חווינו בטיול, הינו חשוב ביותר. ההבנה העמוקה של ההיסטוריה של העם היהודי והיכולת הבלתי נתפסת של המין האנושי להגיע לגבול.
באחד מהימים יצאנו למכרות המלח בוויליצ`קה. זהו אחד המכרות הגדולים באירופה ומייצרים בו 600 טון מלח ליום. ירדנו מאות מדרגות לעומק של 3 קומות מתחת לאדמה. המקום עצום בגודלו, ובכל קומה בה ביקרנו ראינו מיצגים שונים ומעניינים. המנהרות נתמכות בקורות עץ כבדות ומוארות בפנסים. הכל במקום עשוי ממלח - הרצפה, התקרות, הקירות. במקום זה הוחזקו פועלי כפייה ועבדו עבודה פיסית קשה בתנאים איומים. במכרות עבדו נערים יהודיים צעירים, שהורדו בחבלים ואולצו לעבוד בתוך מי המלח מהבוקר עד הלילה. – עצוב כמה קשה היה לנו לרדת ולסייר שם. והנערים עבדו שם כל כך קשה ובסוף כולם מתו, ורק שניים נשארו בחיים!".
אירית ירון מסכמת: "זהו לי הטיול השני עם צוות בוגרי 'ניצן', ובכל טיול שכזה רק מתחזקת בי התחושה לחשיבות הטיול בקרב כל אחד מבני עם ישראל באשר הוא, גם אם מדובר בבוגרים לקויי למידה, תפקוד והסתגלות. חוויתי רגשות מעורבים בטיול לפולין אל מול העוצמה והיופי של פולין והידיעה, כי במקום כזה בוצע רצח עם אכזרי מעין כמותו. בתוך החוויה הזו, חוויתי את הבוגרים וההתמודדות שלהם עם המסע לפולין. הבגרות שהפגינו, הידע והכמיהה לידע נוסף, היכולת להקשיב ולשאת את המציאות הלא פשוטה הזו, התמיכה אחד בשני, היכולת הרגשית להתמודד עם החוויות והמראות הקשים. הייתי ועודני גאה בהם" .
ומתוך מקומון רחובות:
