לקויות למידה והפרעת קשב מ א' ועד ת'
כלי לאיתור קשיי וליקויי למידה. מטרת האבחון לנסות להסביר את מקור הקשיים, להתוות את הבסיס להמשך הטיפול בהם, ולהמליץ על דרכים לעקיפתם. ממצאי האבחון ומסקנותיו מהווים את הבסיס לבניית תוכנית התערבות לימודית המתייחסת לנקודות החוזק והקשיים, כפי שעלו באבחון ודווחו ע"י ביה"ס, התלמיד והוריו. המלצות האבחון כוללות התאמות בדרכי למידה והיבחנות, שמטרתן לאפשר לתלמיד למצות את מלוא יכולותיו ולבטא את מלוא ידיעותיו במבחנים. קיימים שלושה סוגי אבחונים לאיתור לקויות למידה:
אבחון דידקטי- בודק כישורי חשיבה וכישורים קוגניטיביים ושפתיים הרלבנטיים ללמידה. מתבצע ע"י מאבחן דידקטי.
אבחון פסיכולוגי- במידה והמאבחן הדידקטי רואה צורך להרחיב את הבדיקה, הוא ימליץ על אבחון פסיכולוגי משלים. אבחון זה מתבצע לצורך הערכת יכולת שכלית (I.Q) ובחינת השפעות רגשיות ו/או קוגניטיביות על תהליכי הלמידה ועל התפקוד בכלל. מתבצע ע"י פסיכולוג חינוכי.
אבחון פסיכו-דידקטי- כולל את שני האבחונים, דידקטי ופסיכולוגי, ולכן במקרים רבים הוא יתבצע ע"י שני אנשי מקצוע שונים (מאבחן דידקטי ופסיכולוג).
מתבצעת ע"י פסיכיאטר או נוירולוג, לאחר שמולאו שאלונים ע"י צוות ביה"ס, ההורים והמאובחן עצמו (במידה ויכול למלא את השאלון). מטרת השאלונים הינה לזהות קשיים כגון: מוסחות גבוהה וקושי להתמקד בגירוי אחד רלוונטי, אימפולסיביות, קשיי ארגון, קושי להתרכז לאורך זמן, נטייה לשכחנות, איבוד חפצים וכד'. לעיתים מלווה הפרעת הקשב בהתנהגות היפראקטיבית, זו תתבטא בחוסר מנוחה וצורך להתנועע, ואצל אחרים נבחין דווקא בהתנהגות פאסיבית אשר תתבטא בהתנהלות איטית, נטייה לחולמנות וכד'. במידת הצורך, תכלול הבדיקה גם אבחון ממוחשב (כגון T.O.V.A; B.R.C; (MOXO
קשיים גרפו-מוטוריים מאותרים לעיתים קרובות כביטוי של איחור התפתחותי בגיל הגן, במקרים אלו יתבטא הקושי במסורבלות בתנועות, קושי בציור וכתיבה וכד'. בגיל ביה"ס יתבטא הקושי בכתב יד שאינו קריא בשל: אותיות שאינן מעוצבות כראוי, קווים רועדים או מקוטעים, מרווחים שאינם קבועים בין אותיות, מילים או שורות וכן בשיבושים בהעתקת צורות, מחיקות מרובות, רפיון בכתיבה או הפעלת לחץ חזק על כלי הכתיבה ועוד. האיתור והטיפול בגיל צעיר חיוניים מאד. ילד הסובל מקשיים גרפו מוטוריים יופנה לרב לאבחון וטיפול של מרפא/ה בעיסוק. בהמשך, עם חלוף השנים, ועל פי צורך ניתן להתאים שימוש במחשב וצמצום היקפי כתיבה.
לקות למידה בתחום הקריאה. מאופיינת בקושי ברכישה תואמת גיל של הקריאה. לקות קריאה נמצאת במתאם גבוה עם קשיים ברכישת השפה הדבורה, קצב קריאה איטי, שיבושים בקריאה ורמת פענוח לקויה, שגיאות איות, קשיים בהבעה בעל פה או בהבעה בכתב, וקושי בהפקת משמעות מן הנקרא.
לקות למידה בתחום הכתיבה. מתבטאת באחד או יותר מהאפיונים הבאים: קשיים גרפו-מוטוריים איטיות בכתיבה, שגיאות כתיב מרובות, ניסוח תחבירי שגוי של משפטים וכד'. במקרים אלו רמת התוכן שהתלמיד מבטא בכתב תהיה בדר"כ נמוכה מרמת התוכן שהוא מביע בעל פה.
(לקות למידה בחשבון) - לקות למידה בתחום המתמטיקה. מתבטאת בקושי ברכישה תואמת-גיל של מיומנויות החשבון ובדרך כלל מתגלה כבר בגיל צעיר. הקשיים ניכרים בהבנת מושגים מרכזיים בחשבון ובקשיים בביצוע פעולות החשבון, כגון, השוואה בין כמויות, יכולת אומדן, הבנת רצף (כגון רצף של מספרים ורצף פעולות חשבוניות).
דיסקלקוליה תתבטא בקשיים כגון העברת אינפורמציה מילולית ומספרית למשוואות ולאופרציות מתמטיות, זכירה ויישום של עובדות יסוד כמו לוח הכפל, פתרון תרגילים עם פריטה והמרה וקושי בהסבר בעיות מילוליות ובהמחשתן. מסיבה זו, תלמידים עם דיסקלקוליה לרב יעדיפו להשתמש בשיטת ה"ניסוי וטעיה" בפתרון בעיות מתמטיות.
הוראה מתקנת אינה מתקנת את ליקוי הלמידה, אלא מסייעת לתלמיד להתקדם ולצמצם פערים, במטרה לסייע לו להצטרף לקצב הלימוד בכתה. ההוראה מתבצעת בשיעורים פרטניים או בקבוצות קטנות המכוונים לטפל באופן ממוקד בקשיים בהם נתקלים הילדים בקריאה, כתיבה וחשבון. התערבות זו דורשת אבחון והכנת תכנית עבודה. הטיפול מתקדם בקצב של התלמיד, נעשה בעזרת בשיטות לימוד ייחודיות ומאפשר לילד לרכוש מיומנויות בסיסיות אותן התקשה לרכוש בביה"ס. מורים להוראה מתקנת הינם מומחים בתחום החינוך המיוחד ולקויות הלמידה שהוכשרו לכך במיוחד.
ועדות מקצועיות שהרכבן נקבע בחוק, ובידיהן הסמכות והאחריות לקבל החלטות לגבי זכאותו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים לשירותי חינוך מיוחדים.
ועדת שילוב- הגורם המוסמך לקבוע את זכאותו של תלמיד לקבל תמיכה וסיוע מוגברים בבית הספר הרגיל במסגרת תכנית השילוב. מורכבת מאנשי הצוות הבין מקצועי של ביה"ס
ומתכנסת בביה"ס. דיון בוועדה מצריך מסמכים תומכים כמו אבחון פסיכולוגי, פסיכולוגי דידקטי, מסמכים רפואיים שונים. ההורים מוזמנים לקחת חלק פעיל בדיון .
ועדת השמה- דנה בזכאותו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים לחינוך מיוחד, ולהשמה ברצף המסגרות החינוכיות הקיים. כמו כן, משמשת גם כוועדת ערר על החלטת ועדת השילוב המוסדית. מורכבת מאנשי מקצוע מתחומי הפסיכולוגיה והחינוך, ומתכנסת ברשות המקומית. גם כאן, דיון בוועדה מצריך מסמכים תומכים כמו אבחון פסיכולוגי, פסיכולוגי דידקטי, מסמכים רפואיים שונים. ההורים מוזמנים לקחת חלק פעיל בדיון. להורים זכות וטו על ההחלטה.
ועדת ערר- דנה בערעור על החלטת ועדת ההשמה.
היכולת לאסוף, לאחסן ולשלוף מידע. קיימים סוגים רבים של זיכרון ולכל אחד מהם תפקיד מוגדר: זיכרון לטווח ארוך או קצר, זיכרון חזותי, זיכרון שמיעתי, זיכרון מרחבי וזיכרון עבודה כל למידה מושפעת, בהכרח, מיכולות הזיכרון של הלומד, אי לכך מיומנויות זכירה נמדדות באבחונים דידקטיים ופסיכולוגיים.
זיכרון המשרת את החשיבה והלמידה הינו זיכרון העבודה, ולכן בעל השפעה רבה על התפקודים האקדמיים כמו: קריאה, כתיבה, איות ומתמטיקה. זהו תהליך המשלב קליטת מידע חדש וקישורו למידע קודם. זיכרון העבודה חיוני לתפקודים ניהוליים כמו תכנון, בכך שהוא מאפשר לאדם לעבד את המידע החדש, תוך כדי התייחסות למידע מהתנסויות קודמות וכך לייעל את פעילותו בחיי היומיום.
חשיבה
עומדת בבסיס הלמידה. קיימים שני סוגי חשיבה הנבדקים באבחונים:
חשיבה מילולית- מתבססת בעיקר על מילים וקשורה למבנה השפה. הלומד מקיים מעין דו-שיח פנימי באמצעות משפטים /מושגים קונקרטיים ומופשטים מידע העולם שלו.
חשיבה בלתי מילולית מתבססת בעיקר על תמונות. חשיבה בצורה תלת מממדית, רב חושית, עם תמונות או מראות.
פער משמעותי לטובת החשיבה הבלתי מילולית מעיד על יכולת גבוהה שאינה באה לידי ביטוי בשל קשיים הקשורים לשפה.
מיומנויות חברתיות הן הכישורים והיכולות המאפשרות התנהגות חברתית הולמת המתבטאת ביכולתו של האדם ליזום, לשתף פעולה, להביע רגשות ורצונות, לקבל כללים וחוקים חברתיים, להתמודד עם תסכול ,כעס וכו'
ילדים עם הפרעת קשב מתקשים לעיתים לפתח מיומנויות חברתיות. הנטייה לאימפולסיביות עשויה לגרום להם להגיב בחוסר סבלנות, בכעס ובצעקות, להתפרץ שלא בתורם ולשכוח את חוקי המשחק. לעיתים הם אינם מבחינים כשמדברים אליהם, ולא תמיד זוכרים את מה שנאמר להם. מסיבות אלו הם לעיתים נתפסים שונים בעיני חבריהם לכיתה.
הטיפול להקניית מיומנויות חברתיות מועבר בקבוצה בהדרכתו של איש מקצוע מתחום הנחיית קבוצות עם רקע בלקויות למידה והפרעת קשב. מטרת הטיפול היא ללמד את הילד אסטרטגיות לשליטה עצמית ולפתרון בעיות. הטיפול מסייע לחיזוק הביטחון העצמי והדימוי העצמי של המשתתפים, ולפיתוח מיומנויות של הקשבה, תקשורת בינאישית, שיתוף פעולה, התמודדות עם תסכול ועם דחייה חברתית, פיתוח יכולות רגשיות, ביטוי עצמי אל מול אחרים ועוד.
הזיקה שבין אוצר המילים ובין הבנת הנקרא הינה דו כיוונית. ידיעה משמעותית של מילים תורמת להרחבת היכולת להבין את הנקרא, והיכולת לקרוא מאפשרת לקורא ללמוד משמעות של מילים חדשות מתוך הקשרן בטקסט, ובכך להעשיר את אוצר המילים.
אוצר המילים בקרב תלמידים עם ליקויי למידה המתקשים בקריאה הינו מצומצם וכולל בעיקר מילים שכיחות ומוחשיות.
כתיב מסתמך על הצלילים שמרכיבים את המילה. בשנים הראשונות של לימוד הכתיבה שגיאות כתיב הן שכיחות, ובסביבות כיתה ד'-ה' הן אמורות להתמעט בצורה משמעותית.
במקרה של שגיאות כתיב מרובות יכלול האבחון גם ניתוח איכותי של סוג השגיאות. נהוג לחלק את השגיאות לשני סוגים:
שגיאות פונטיות- שגיאות הכוללות הפרה צלילית של המילה (לדוגמה, "תמונה-תונה")- מקורן לעיתים בקשיי שמיעה או קושי בעיבוד השמיעתי. במקרים אלו עשוי המאבחן להמליץ לבצע בין השאר גם, בדיקת שמיעה.
שגיאות אורתוגרפיות- שגיאות הכוללות הפרה חזותית של המילה, כגון החלפת אותיות הומופוניות (לדוגמה, "מכונית-מחונית") או שיבושים של תבניות מילים קבועות בשפה (לדוגמה, "חקלאי-חקלי").
קושי מהותי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות של קריאה, כתיבה ו/או חשבון. הקשיים ברכישה ובשימוש במיומנויות אלה יכולים להופיע בכל תחומי השפה, כגון, הקשבה, דיבור, קריאה וכתיבה, מתמטיקה ושפה זרה. ברוב המקרים תתבטא הלקות בפער גדול בין היכולת הכוללת של היחיד והרמה המצופה ממנו, בהתאם לגילו, ובין רמת תפקודו בפועל.
ליקויי למידה נובעים מתפקודים נוירולוגיים לקויים בתחומי השפה והתפיסה החזותית או מהפרעה בתהליכי הקשב והם מופיעים בדרגות חומרה שונות - החל בליקויים קלים שאין בהם כדי למנוע תפקוד יומיומי תקין ושילוב במסגרות חינוך רגילות, דרך ליקויים המצריכים טיפול ייחודי בבתי ספר רגילים, ועד לליקויים המחייבים סיוע במסגרות לימוד נפרדות.
מוסחות- אחד המאפיינים השכיחים של הפרעת קשב הינו רמת מוסחות גבוהה. תלמידים עם רמת מוסחות גבוהה יבחינו בכל גירוי קטן סביבם- כמעט כל דבר ימשוך את תשומת ליבם ויפריע להם להתרכז בעשייה בה הם מנסים להתמקד. אנשים אלו יתקשו לסיים מטלות בזמן, לתכנן לוחות זמנים ולקבוע סדרי עדיפויות. מדובר בהפרעה המקיפה את כל תחומי החיים.
מאפיין נוסף שכיח בקרב בעלי הפרעת קשב הינו הקושי לנהל את הזמן. ניהול זמן הינה מיומנות המאפשרת תכנון ובקרה על משך הזמן המוקדש לפעילויות שונות.
יכולת ניהול זמן הינה התנהגות המוכוונת לניצול יעיל של הזמן במטרה להגיע לתפקוד מיטבי. הכרת מושגי זמן והיכולת להבין כיצד הם באים לידי ביטוי בחיי היומיום מסייעים לשפר את התפקוד בכל תחומי החיים.
סיוע לימודי הכולל תכנית לימודים יחידנית (תח"י). הזכאות להיכלל בתכנית השילוב נקבעת בוועדת שילוב. סוג הסיוע והיקפו נקבע בהתאם לרמת התפקוד של הילד, סוג הלקות ומורכבותה. בשעות השילוב מועסקים מורי חינוך מיוחד ומטפלים מקצועיים שמונו על ידי המפקח על החינוך המיוחד.
פעולה קוגניטיבית המערבת תהליכי קשב, קליטה, תפיסה, חשיבה וזיכרון.
יכולת עיבוד המידע משתפרת עם ההתפתחות הקוגניטיבית של האדם מהינקות ועד הבגרות. תהליכי עיבוד מידע מודעים ונשלטים, מצריכים משאבי קשב רבים, ועל כן הם יכולים להתבצע רק באופן סדרתי - אחד אחרי השני. כתוצאה מכך, קשיי קשב פוגעים ביכולת עיבוד המידע.
יכולות ומיומנויות נרכשות שהן חיוניות כמעט בכל תחומי החיים: תכנון, ארגון, קבלת החלטות תוך למידה מטעויות, הסתגלות למצבים משתנים והתאמת ההתנהגות לנסיבות, תכנון והוצאה לפועל של תוכניות, גמישות מחשבתית ועוד. קושי בפונקציות ניהוליות יבוא לידי ביטוי בלמידה בעיקר בפתרון בעיות מורכבות, ארגון ומילוי מטלות, ועמידה בלוח זמנים.
מונח המתייחס לפערים לימודיים הנובעים מלקות למידה, או חסך לימודי, או הוראה שאינה מתאימה. איתור מוקדם של קשיים ומתן סיוע הולם יכולים למנוע היווצרות פערים אשר עלולים להביא לתסכול, חוסר מוטיבציה לימודית ועוד.
קצב עיבוד לשוני- מנגנון קוגניטיבי הקשור בהתפתחות קריאה וכתיבה. מנגנון זה בא לידי ביטוי במהירות הגישה למידע פונולוגי המאוחסן בזיכרון לטווח הארוך. איטיות בקצב עיבוד לשוני יכולה לנבוע מנטייה למוסחות גבוהה, או מכשל באחד או יותר מהתהליכים הבאים: מהירות שליפה, תקינות הגייה, קצב ההגייה, מהירות סריקה חזותית ועוד.
טיפול של ריפוי בעיסוק מיועד לילדים מהגיל הרך עקב קשיים במוטוריקה העדינה והגסה וכן לתלמידים בשנים הראשונות של ביה"ס היסודי. בגיל בי"ס מטרת הטיפול לסייע לילדים אשר מתקשים באחיזת עיפרון, ויסות הלחץ המופעל על כלי הכתיבה, עיצוב אותיות וספרות, כיווניות, התארגנות בתוך מחברת/חוברת, קצב כתיבה איטי, קושי במעבר מאותיות דפוס לכתב ועוד.
תפיסה חזותית- מנגנון קוגניטיבי העומד בבסיס תפקודי הלמידה. תפיסה חזותית תבוא לידי ביטוי ביכולת ארגון המרחב ובשליטה במושגי היסוד הקשורים למרחב, וביכולת ללמוד סימנים גראפיים (אותיות ומספרים) ולתפוס תבניות מורכבות (מילה או תרגיל חשבוני).
תפיסה חזותית לקויה יכולה להתבטא בקושי להבדיל בין צורות דומות או בין דמות לרקע, לזכור סדרות (לדוגמה, סדר אותיות האל"ף בי"ת), בחוסר התמצאות בכיוונים (ימין- שמאל, צפון-דרום) וכו'. בבית הספר תתבטא הלקות בעיקר בלימודי הגיאוגרפיה והגיאומטריה ובהתמודדות עם חומרים חזותיים (כגון תרשימים, גרפים, וכו').
ערכה: נילי רוזנטל, מאבחנת דידקטית וע. מקצועית למנכ"לית אגודת ניצן.
מתוך מאמר שפורסם בעיתון הארץ, מגזין BIO, פברואר 2015