כן בבית ספרנו: איך נדע שהילד בשל לעלות לכיתה א'? / טלי דן רם-און - מתוך NRG
מאת: טלי דן רם-און, מרפאה בעיסוק, מנהלת מרכז טיפולי באגודת ניצן סניף חיפה
פורסם באתר NRG 18/3/2012
הדרך לכיתה א' רצופה במשימות התפתחותיות ובהבשלת מערכות הגוף השונות. הורים לילדים בגן חובה חוששים מאוד מהעתיד לבוא לקראת מעבר ילדם מחממת הגן לבית הספר. לעיתים החששות מוצדקים, ולעיתים לא.
המערכת החינוכית מצפה מהילדים להפוך להיות 'תלמידים בכיתה א'' בגיל 6-7, ולראשונה בחייהם לעשות מעבר משמעותי מעיסוקם המרכזי עד כה: המשחק, לעיסוק המרכזי בבית הספר - למידה.
בגן, מתבצעת הלמידה באופן חוויתי ודרך שימוש בחושים השונים, בעוד שבבית הספר עוברים הילדים ללמידה אקדמית ולהפחתה משמעותית בתנועה. כדי שילד יצליח לבצע את המעבר מהגן לבית הספר, נדרשת בשלות במערכות השונות.
התפתחות ובשלות נבחנות במספר תחומים:
בשלות רגשית
הילד העולה לכיתה א' יצטרך להתמודד עם מעבר למערכת גדולה, מרובת ילדים ומבוגרים, מרובת חוקים ונהלים - בהשוואה למה שהכיר בגן. הוא יצטרך לפתח מנגנון דחיית סיפוקים, יכולת עכבה (להתאפק ולעכב תגובותיו). הוא יאלץ להתמודד עם קשיים, או דברים לא מתוכננים (למשל, שינוי בסדר היום, מורה מחליפה, מעבר בין שיעורים של מורים מתחומים שונים).
הבשלות הרגשית משמעותית מאוד במעבר לכיתה א', הן לילדים אשר התפתחותם תקינה והן עבור ילדים בעלי קשיי התפתחות ו/או קשיי למידה, אשר יאלצו להתמודד עם קשיי הלמידה באופן יומיומי.
כאשר יש חשש לסף תסכול נמוך, לקושי בקבלת גבולות בגן או לקושי בהסתגלות לדמות סמכות חדשה (גננת מחליפה), תוכל לרוב הגננת להאיר את תשומת לב ההורים לקושי זה.
בשלות רגשית תאובחן על ידי פסיכולוג חינוכי או התפתחותי. לאחר האבחון, לעיתים יהיה צורך בהתערבות טיפולית, כמו הדרכת הורים. לעיתים, ההמלצה תהיה להשאיר את הילד שנה נוספת בגן לצורך הבשלה.
בכל מקרה, תמיכה בילד, מתן תחושת בגרות ואחריות לילד, יחד עם תיווך ועזרה, יסייעו לו להתמודד עם המעבר ועם הדרישות החדשות.
בשלות סנסור-מוטורית
מערכות החושים מעבירות למוחנו מידע לגבי סוג הגירוי ועוצמתו. בתגובה, מייצרות המערכות המוטוריות "תגובה מותאמת".
דרך פעילות מוטורית גסה, כמו: קפיצות, ריצה, התמודדות עם כוח הכובד, לומד הילד על העולם (מרחק, גודל, גובה, תפיסה מרחבית). הוא מפתח שיווי משקל והפרדת תנועה ויציבה, שיאפשרו לו לפתח מיומנויות עדינות לקראת המעבר לבית הספר, כמו: אחיזת עפרון יעילה, פיתוח יד דומיננטית, מניפולציות עדינות ועבודה עם שתי הידיים בו זמנית, כשיד אחת פעילה והשנייה מקבעת את החפץ או הדף (בכתיבה, או גזירה).
כשילד מגיע לבשלות סנסור-מוטורית לפני כיתה א', אנו נוכחים שהוא מסוגל להתמיד בישיבה ליד שולחן לאורך זמן מבלי להתעייף ולעסוק במיומנויות מוטוריות עדינות וגרפיות כמו: צביעה וכתיבה באופן יעיל.
כדי לקדם את הילד המתקשה במטלות בתחום זה מומלץ להשתמש בגירויים חושיים-מוטוריים כמו אביזרים ומתקנים שונים: נדנדות, סולמות, מתקנים נתלים ועוד. המטרה היא לאתגר את הילד בהתאם ליכולתו, כדי להביא לשיפור המיומנויות ולהתנסות ספונטנית.
בשלות קוגניטיבית
בשלות קוגניטיבית מתבטאת בתחומים שונים:
- שפה, אוצר מילים, הבנת סיבה ותוצאה, יכולת הכללה (משמעותית ללמידה), יכולת פירוק והרכבה (אנליזה וסינטזה). מדובר בבשלות נדרשת הן בתחום השפתי והן בתחום החזותי - לפרק מילה לצלילים והברות ולהרכיב אותיות / הברות למילה שלמה.
- זיכרון - בבית הספר יידרש הילד לזכור את הוראות המורה, הן בטווח הקצר והן בטווח ארוך ( לזכור את החומר שנלמד במקצוע מסוים לפני שבוע).
- תפיסה חזותית ומרחבית - הבחנה בין דמות ורקע - ילד שיתקשה בהבחנה בין דמות, או סימן על רקע כלשהו, יתקשה למצוא את מקום המילה הנכונה בזמן העתקה מהלוח.
תפיסת כיוון - הבחנה בין כיוונים שונים של צורות או אותיות.
שימור צורה - ההבנה כי הצורה, האות, או הספרה, תישאר אותה צורה, אות, סיפרה גם כאשר ישתנה גודלה, צבעה או כיוונה.
תפיסה מרחבית - היכולת להתארגן במרחב השורה, התייחסות למרווחים, תבוא לידי ביטוי בכתיבה. תפיסה מרחבית גם הכרחית להבנת פעולות חשבוניות (מה בא לפני, מה בא אחרי, מה הרצף).
ילד שמתקשה בתפיסה חזותית-מרחבית עלול להתקשות בעיצוב האותיות בכיוון הנכון וכמובן להתקשות בכתיבה מאורגנת בתוך שורה.
בשלות קוגניטיבית תאובחן גם היא על ידי פסיכולוג. התחום החזותי והמרחבי - יאובחן ויטופל על ידי מרפא בעיסוק ותחום תפקודי השפה - יטופל על ידי קלינאיות תקשורת.
תפקודים ניהוליים
- תכנון ובקרה - ילד שמסוגל לבדוק: האם העתקתי נכון? ביצעתי טוב את המשימה?
- יכולת עבודה ברצף - מילוי מספר הוראות שניתנו על ידי המורה, יכולת עבודה לפי שלבים בדף עבודה.
- יכולת אינהיביציה - שליטה וריסון עצמי.
ילד עם תפקודים ניהוליים ירודים יתקשה בפתרון בעיות, יתקשה לשלוט בתגובותיו ולשנות התנהגויותיו, יהיה בעל מוטיבציה נמוכה להתמודדות עם אתגרים חדשים.
ילדים עם קשיים מהסוג הזה ייהנו מקבוצה טיפולית, כהכנה לכיתה א', כדוגמת זו שאנו עורכים ב "מרכז טיפולי ניצן – חיפה" ובסניפים נוספים של האגודה ברחבי הארץ.
מטרת הקבוצות היא להסתגל למסגרת עם דרישות דומות לנדרש בכיתה א', כולל: הדמיית סדר יום של שיעור, הפסקה; התארגנות בזמן (למשל: ניתן תיווך מילולי בהפסקה לזמן שנותר, ותזכורת לגבי חשיבות האכילה, השתייה והשימוש בשירותים בזמן ההפסקה).
בהדרגה, התיווך פוחת והאחריות לתכנון זמן ההפסקה מועברת לילד; התמודדות עם רצף הוראות מילוליות; דרישה לריסון עצמי בעת השיעור-להתאפק, לא להתפרץ, להצביע לצורך השתתפות, לא לשתות/לאכול בזמן השיעור; עבודה על תכנון ובקרה בעת ביצוע מטלות של גזירה, הדבקה, טרום כתיבה, מנייה והעתקה מהלוח. בנוסף על הילד להתארגן באופן עצמאי עם חפצים כמו: קלמר, ילקוט, תיקיה, מחברת וכד'. בקבוצות ההדרכה אף נלמדות אסטרטגיות עבודה לתכנון והתארגנות ולבקרה.
בשלות חברתית
היכולת להסתגלות הילד בחברת בני גילו. היכולת ליהנות ממשחק משותף, להכיר את הנורמות החברתיות המקובלות. בשלות חברתית תאפשר לילד המשתלב במסגרת חדשה להרגיש תחושת שייכות ו"חלק" מקבוצה.
ילד לא בשל בתחום החברתי יתקשה להבין את צרכי חבריו ולהתחשב בהם, יתקשה "להתנהג" ולשחק בשיתוף עם בני גילו. קושי זה עלול לבוא לידי ביטוי בהפסקות אך גם במשך שעות הלימוד – ביחסו לחבריו, באי שיתוף פעולה במטלות קבוצתיות.
ילד זה עלול למצוא את עצמו בהדרגה דחוי על ידי בני כיתתו.
קשיים חברתיים יאובחנו ויטופלו על ידי בעלי מקצוע מהתחום הרגשי כמו: פסיכולוג או תרפיסט בטיפול פרטני או דיאדי (הורה-ילד) ובהמשך, בקבוצה לפיתוח כישורים חברתיים.
לכתבה המקורית באתר NRG לחץ כאן.